אני ,החיים, ומה שבאמצע

 It's not always rainbows and butterflies " It's compromise that moves us along My heart is full and my door's always open You can come anytime you want"

Out on your corner in the pouring rain Look for the girl with the broken smile Ask her if she wants to stay awhile And she will be loved (אני יודעת שהשיר יצא קצת מבלוגן פה אבל הוא שיר מהמם ..<: הקפיץ לי את כל המוזה :) )

אם לסכם את התקופה האחרונה בכמה מילים היא הייתה חצי דיכאונית-חצי מאושרת

נתחיל מהחצי הדיכאוני : ציוניים גרועים ,פאקצה אחת ויחידה שמרשה לעצמה יותר מידי , ולא הצלחתי להגיע למטרה של המשקל שרציתי ...הפאקצה שמרשה לעצמה יותר מדי תשלם על מה שהיא עשתה לי תהיו בטוחים בזה ,ולכל העם הפאקצות העאסים והחשים הכלל עולמי הגיע הזמן להוריד אתכם מהעץ המפגר שבניתם והמחשבה של "אנחנו כאלה מקובלים שיואווו,אנחנו יותר טובים מכולם " בקיצור תשתנו ומהר אולי עכשיו בתיכון בחטיבה או איפה שאתם לא נמצאים זה נראה לכם מעמד מכובד ,אבל אחרי זה יגיעו החיים ויסטרו לכם בפרצוף .וכל שאר האנשים הרגילים (כמוני) תזכרו ש"מקובל" זה רק שם-תואר אין בו שום משמעות אמיתית , העצה הכי טובה היא להיות אתם-עצמכם ,כי אם תציגו למישהו דמות מזוייפת,כל החברות תהיה מזוייפת ורקובה מהשורש .

ועכשיו לחלק השמח : יש לי ידידים חדשים וטובים , יש לי יותר ביטחון , וזהו בכללי נפלתי בכיתה סבבה :) אין יותר מדי מה לפרט .