אספרסו עם קצפת

אני פשוט אוהבת את החיים.

בזמן האחרון איכשהו כל דבר נראה לי כלכך מדהים ומרגש, פשוט לחיות.

לסוע בלילה שהכל חשוך עם שירים בפול ווליום וצרחות באוטו, לשבת עם חברים באיזה שדה נטוש סתם לשתות לעשן ולעשות שיחות מפגרות וצחוקים, ללכת למסיבה עם האורות הצבעים המוזיקה ופשוט להתחרפן, לרקוד לקפוץ להתחרמן לשכוח מהכל, לשבת בחוץ לבד להסתכל על השמים לעשן סיגריה ולחשוב על הכל, ללכת לאיזה פאב עם חברים ולצחוק על כל העולם ולעשות שטויות, להכיר אנשים חדשים ועולמות חדשים, לצייר, לשיר, לרקוד לבד בחדר עם המערכת בשירים הכיי כייפים בעולם, לצאת לטיול שטח עם חברים ולהסתכל על כל הנהרות, הנחלים, הדשא, העצים... להתקשר לידיד או חברה ב5 בבוקר כי אני לא מצליחה להרדם ולרדת בטרנינג לבירה למטה, להתארגן עם חברות 5 שעות לאיזה מסיבה חשובה שנהיה בה פחות זמן מהזמן שהשקענו בבגדים בשיער ובאיפור, שיחות נפש לתוך הלילה עם החברים הכי טובים, ללכת למסעדה או סרט עם חבר אוהב, לשכב על המיטה ופשוט להסתכל אחד לשני בעיניים ולהתחבק במשך שעות.. להרגיש את ההרגשה זאת בבטן, של השמחה הכייף והאושר.. להתפוצץ מרגש.

בזמן האחרון אני מרגישה כאילו יש לי איזה משהו בבטן שמת לפרוץ החוצה, הצחוק הזה האנדרנלין האושר.

כל יום משהו אחר מדהים, כל שבוע נדלקת על מישהו אחר [ובסוף תמיד מגיעה למסקנה שטושי המלאך שלי פשוט נשאר אצלי בלב מעל כולם :] כל יום ריגושים אחרים, עולמות חדשים.. כמה יש שעוד לא עשיתי? ניסיתי? ראיתי? גיליתי?

אפילו השיחות האין סופיות כל יום בעבודה על היסטוריה וכל המידע הלא שימושי הזה שפשוט מעניין אותי רצח. [חהחה אני יודעת למה 00 זה הסמל הבינלאומי של השירותים וממה התחיל זה ש o.k. אומר בסדר ואלף דברים לא באמת שימושיים שאתם לא] והכל פשוט יפה,

ואתה, אומנם בחיים לא תקרא את זה אבל אתה כל פעם מקסים אותי מחדש, כשהכי רע לי תציל אותי מהכל, תעזור לי תמיד, תעשה הכל בשבילי, תציל אותי מעצמי.. כשהיה לי 40 חום ופצע חום בשפתיים מסריחה מזיעה וחיידקים לא מסוגלת לזוז ישנת איתי במיטה, החלפת לי מגבות רטובות למצח וטיפלת בי, כשבכיתי בלי סיבה הרגעת אותי והצחקת אותי, כשרבתי עם אמא שלי והיה לי רע דפקת נפקדות ברחת מהבסיס ונסעת עד אליי לראות אותו לכמה שעות, כשהייתי עייפה דחפת אותי למיטה כיסית אותי טוב טוב כיבית את האור וחיבקת אותי, ועשית את כל הדברים שאני הייתי אמורה לעשות בזמן הזה, כשממש רציתי משהו תמיד דאגת שיהיה לי אותו, אפילו אם זה אומר לסוע לחפש גלידה ב6 בבוקר או וואטאבר, הבנת אותי גם כשעשיתי דברים נוראיים, גרמת לי להרגיש נסיכה. פשוט תודה...

ואתם, החברים הנשמות שלי, שהייתם צריכים לשמוע אותי מסתבכת עם עצמי וחופרת לכם כל פעם על אותם שטויות, שהייתם איתי בכל מצב, שעברנו הכל ביחד ועשינו כלכך הרבה שטויות והסתבכנו [ואיכשהו תמיד יצאנו בשלום חח ברוך השם] בכלכך הרבה שטויות, אני כלכך אוהבת אתכםם

בקיצור, הלוואי וההתרגשות הזאת מהחיים תמשך לי גם עד גיל 40, ופשוט תהנו מהחייםםםםם =)