לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אספרסו עם קצפת


no body knows it, but you've got a secret smile and you use it only for me...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2007

יו יו


כמה זמן לא כתבתי פאק.

האמת שקצת התגעגתי לבלוג, אבל נהיה לי כבר מוזר לכתוב פה, לשתף בעצם כל מני אנשים שאני בכלל לא מכירה או פשוט לא רוצה לשתף במה שאני חושבת ומרגישה.

אבל דווקא בגלל ה"הפסקה" הזו, אני מקווה שלפחות האנשים שאני לא רוצה לשתף כבר לא נכנסים, ומי שאני לא מכירה כנראה גם לא מכירים אותי, אז לא ממש אכפת לי מה הם ידעו או לא יידעו עליי.

 

הכל כלכך מוזר בזמן האחרון, מלחיץ קצת, ועם זאת כלכך טבעי וזורם.

יום שלישי הבגרות האחרונה, ואז זהו. כלכך הרבה זמן של חופש, לעשות מה שאני רוצה, לחוות מה שאני רוצה, להיות לגמרי עצמאית, בלי שום מחוייבות. ואחרי זה? צבא, ואז החיים האמיתיים. בלי מישהו backup למקרה שמשהו נדפק, בלי הגנות של של ההורים, של הבצפר, של קטינות מבחינת החוק בלי הדרכה, בלי לדעת מה אני רוצה בכלל.

פתאום אני קולטת שאני כבר גדולה, ואשכרה גם מתבגרת. פתאום אנשים ודברים מסויימים נראים לי כלכך ילדותיים, מטומטמים ומשעממים. אנשים שפעם הייתי אוהבת להסתובב איתם, דברים שפעם הייתי אוהבת לעשות. כל מני דברים שפעם עשיתי ועכשיו הייתי מתנהגת כלכך אחרת.

אבל אם כלכך התבגרתי, למה אני עדיין מחפשת דברים בעצמי, עדיין קיצונית, עדיין מסתבכת עם עצמי כל הזמן.. הכל כלכך טוב, סיימתי ללמוד [ברוך השם עם תעודת בגרות מלאה, בעצם לא בטוח, תלוי במורה לספורט חח], יש לי חבר פשוט מ-ד-ה-י-ם, מושלם, שמתנהג אליי כמו למלכה ואני כלכך אוהבת., חברים מושלמים [כאילו סתומים רצח, אבל מושלמים חח], משפחה נפלאה, עבודה בתזונה שאני פשוט חולה על כל אחד ואחד שם, ובכל זאת אני רוצה יותר, לא יודעת אפילו מה אני רוצה. יום אחד זה שלווה, יום אחרי זה אקשן ואנדרנלין, יום אחד רוצה חיבוק ויום אחרי באלי לריב. ומה שאני כלכך אוהבת ולפעמים הכי מעצבן אותי בכל האנשים במקיפים אותי, זה שהם אשכרה מבינים אותי תמיד, נותנים לי את מה שאני צריכה וסובלים אותי בכל מצב, באש ובמים, שאני מתחילה לריב או להציק כשמשעמם לי הם שותקים ולא מתעצבנים, כשבא לי בספונטניות להחליט לסוע עוד חצי שעה לאילת הם יבואו, כשאני רוצה חיבוק הם יחבקו כל הלילה. ולמה אני כזאת בת זונה שזה אשכרה מעצבן אותי לפעמים, תכלס זה אדיוטי, אבל זה לא מעצבן שבא לך לריב או להתעצבן [למרות שזה תמיד בלי סיבה פשוט כי אני שונאת שטוב מדיי או שקט מדיי] ומי שאתה מתעצבן עליו לא מתעצבן חזרה ופשוט שותק ומנסה להרגיע? בע!

והאמת, שאני לא רוצה להתבגר לגמריי, ככה הכי כייף, "חצי רגל בחוץ חצי רגל בפנים" =)

 

קיצר כבר מצאתי נפט מהחפירה הזאת,

אז פשוט שיהיה לכולם חופשבנננננזונה, מצטערת בשביל כל מי שמתגייס ביולי [חהחהחה] חייכו כל הזמן ואל תקחו תחיים ברצינות, במילא לא תצאו מהם חיים =)

נכתב על ידי , 23/6/2007 04:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 36

ICQ: 126141695 

תמונה




5,185
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*+*Sweet Poison*+* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *+*Sweet Poison*+* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)