שנייה חכה רגע! אני לא מוכנה עדיין

זה הגיע כל כך מהר, בבום.

כבר עברו חודשיים?

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

עריכה:

לך זדיין, בסדר?!

חלמתי על זה שאתה חוזר..

ואני אחרי שסוף סוף השתזפתי קצת,

מרשה לעצמי להתאמן עם שורטס, בצבע שחור, עם פס ורוד.. זה שאתה אוהב.

ואני עומדת במגרש,

עם החולצה הלבנה הזו עם הכתפיות הדקות, ומשקפי שמש כאלה כמו של ברונו מארס בליזי סונג..

עומדת עם הגב אלייך, כשאתה מביט בי מעבר לגדר

מחייך את החיוך מיליון דולר שלך, עם הקמטים העדינים האלה ליד העיניים..

וזה שאני משחקת איתו.. סתם אחד, שאני אפילו לא זוכרת.. מסתכל עלייך פתאום

ובדיוק כאשר אני מסתובבת אלייך, אתה מביט בי עם העיניים הכובשות שלך. ופתאום כל הרקע נעלם.

רק שנינו.

עומדים אחד מול השני.

כמו פעם קודמת כשחזרת, אתה מרים אותי לאוויר בחיבוק ענקי כזה. אוהב.

ושנינו מביטים אחד על השני, ואז כמו תמיד, עולה לי החיוך המובך הזה.

"את עדיין איתו?" אתה שואל. ואני מהנהנת שלא

ובתוך שנייה השפתיים העבות והגדולות שלך נוגעות בעדינות וברכות בשפתיים שלי.

צמרמורת עוברת בכל הגוף שלי, שכמעט משותק מההפתעה.

השפתיים שלך קרות כאלה. הידיים שהנחת על הצוואר שלי והשיער מחממות מבחוץ ומבפנים

הלב פועם כל כך חזק. כל כך מהר. פחדתי שפתאום הוא יקפוץ החוצה.

ולפתע, שנינו נמצאים בחדר שלך.

יושבים אחד מול השני.

אתה מעביר בעדינות את הידיים שלך לאורך הרגליים החשופות שלי.

לאט לאט, אתה משכיב אותי אחורה, ומנשק את הצוואר. עצמתי את העיניים.

הרגשתי שזה חלום. אבל התפללתי לא להתעורר.

הורדתי לך את החולצה כאילו שזה הדבר האידיאלי. כאילו שאני מכירה את התהליך.

נצמדת אליי, והורדת את חולצתי בחזרה.

הפנים של שנינו צמודים, לא מפסיק לנשק.. במצח, באף, ליד האוזניים..

עצמת עיניים. וחייכת אליי."את הדבר הטוב ביותר שקרה לי"

הרגשתי איך אתה בודק ומעביר את היד על כל חלק בגופי.

איך אני מחזיקה בך חזק, כאילו מפחדת ליפול. או שתעלם פתאום.

ואני מרגישה איך משהו חדש וטוב מתחיל.

משהו מיוחד שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן..

 "מותק, השעה שמונה וחצי.. עוד מעט מתחילה משמרת, את עובדת עם החתיך שלך היום"

אז כן, החלום נמשך.. תוכלו לכוון אותו לאן שתרצו..

בינתיים אני הלכתי לפגוש את האהבה החדשה שלי, זאת שלא נסעה.. זאת שאני לא מחכה לה כבר חודשים.

אז אני מניחה שאותו אחד מהחלום, ישאר בגדר חלום.

אבל מי יודע מה יהיה עם האהבות החדשות..

המבט שלו כובש אותי.

כבר חשבתי שאחרי ההוא, שלא מדברים עליו כאן, אני לא ארגיש שום דבר כזה לאף אחד.

אבל החדש הזה, המתוק.. עם החיוך הממיס..

אני כבר מפחדת להתאהב שוב

במשך רבע שעה לא יכולתי להסיר את העיניים שלי ממנו. הוא שובה אותי.

המבטים שלנו הצטלבו, והרגשתי את הסומק המביך הזה..

"איך אני יכול שלא לדבר עם פרח כמוה?" "מה אני אעשה שאתה שם אותי עם בנות יפות כאלה?"

איך התגעגעתי לזה.. לדיבור הפלרטטני.. לבנים מתוקים

חשבתי שאיבדתי את הצ'ארם חח..

התגעגעתי להרגשה שיש מישהו שמתסכל עליי.. ולא רק בתור עוד בחורה.

אני אוהבת את התקופה הזו.

מדהים לי. טוב לי. כיף לי.

רק שלא יגמר.. רק שיהיה עוד ממה שיש עכשיו.

גרמת לי להרגיש שוב אהובה, וחלק ממשהו, וחשובה, ושמישהו מעריך ובעצם לגמרי איתי

בראש ובנפש.

רק תישאר כמו שאתה, ותמשיך. אתה מקסים אותי בדרך המיוחדת והאוהבת שלך

עשית לי את היום. ואת השבוע.

תודה .