?WHY

יש לי בעיה רצינית. 

אני באמת לא מצליחה להבין למה יש לי את הצורך הזה להסביר את דרכי, למה נהגתי כך ומאיפה זה נובע. האם זה ניסיון להוכיח לך שאני מה שאני רוצה שאהיה ושאתה תדע זאת? האם זה כדי לקבל ממך את האישור? 

יש לי בעיה רצינית.

אני נותנת יותר מדי יחס למה שחושבים עלי הקרובים ביותר, מהפחד לאכזב או מהרצון להיות הכי טובה בעיני אני כבר לא יודעת..

אני ראויה להרגיש טוב עם עצמי, לאהוב את עצמי ולראות בי את כל הטוב שאפשר. 

אני יפה, אני מושכת, אני אישה שמודעת לעצמה. 

אני חזקה, אני אמיצה, אני מלאת ביטחון, אני מאושרת. 

אני כזו כי זה מה שאני בוחרת להיות. אני כזו כי שום דבר מסביב אינו מכתיב אותי, אינו מגדיר ומאפיין את מי שאני. 

אני זו אני, לא הדמות שלדעת אחרים אלא הדמות שלדעת עצמי ושום דבר אחר לא חשוב. 

כתבתי משהו לפני, אבל הרגשתי שהדבר הכי נכון לעשות זה לכתוב את מה שרשמתי למעלה.

אני גאה בעצמי, כי שברתי כמה חומות שהובילו אותי אך ורק לטובה ואני לא מתכוונת לרדת מהגל הזה.

עברתי תאוריה. עברתי וכאן הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת..

זה לא המבחן שהוכיח, זה עצם העובדה שקמתי ועשיתי זאת אחרי דחיה ארוכה וזה לא קל, לפחות לא בשבילי. הצלחתי להתמודד מול השדון שבארון שלי, וזו גאווה בשבילי.  התמדתי כשהחלטתי באמת שאתמיד, ניצחתי את הדחיינות וסללתי לעצמי את הדרך החדשה בלי הכרחה של אף אחד מהצד, עשיתי זאת מרצון ומספונטניות, וזו גאווה בשבילי.

הגעתי למסקנה שמספיק לחכות לימים שבהם באמת אשפיע על חיי, אני חיה את הרגע ומנסה לנצל כל יום שעובר, כי כך יום כזה הוא זה שמשפיע, כי אני זו שגרמתי לו לעשות זאת.