?WHY

העולם פשוט כואב מדי.

השאיפה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאנושות זו הנתינה. שחרור האגו לאלף קיבינימט, להיות נחמד לאנשים ופשוט לעזור לעולם לצמוח.

השאיפה הזו הפכה להיות למה שמפיל אותך, כי להיות בן אדם טוב בעולם כזה אכזר לא מביא אותך לגדולות.

העולם פשוט כואב מדי.

לראות את כל הזוועות שמתרחשות יום אחר יום, כאילו חיינו תלויים על חבל דק אשר מודדים את כוחו. כה קרוב אלינו וכה רחוק, לחיות כל יום עם התקווה ש"לי זה לא יקרה" אבל בתכלס, כמה אפשר לאחוז עוד במשפט הזה?

העולם פשוט כואב מדי. 

או יותר נכון, לא פייר בשום צורה. 

אז נפלנו פעם אחת, פעם שניה, שלישית, חמישית, נקום בשישית.

מביטים על חצי הכוס המלאה, לא כך ?

העולם פשוט כואב מדי.

אבל משום מה לא הרמתי ידיים, בינתיים ממשיכה לנסות.