יום רביעי.
כעיקרון זה היה אמור להיות היום הרביעי לתיעוד אבל נוצר מצב שהוא הפך ליום השלישי.
מהו מצבי לעכשיו? התשה.
אתמול זה התחיל מהתשה מנטלית. אני והבן זוג שלי חיפשנו אחר דיל טוב לחול ובהחלט העונה הזו לא באה לטובתנו, אבל זהו הזמן היחידי בו יש לנו את האפשרות לטוס, לברוח מעט מהמציאות.
אבל לא משנה מה - אנחנו טסים.
ולאחר החיפושים וההתשה המנטלית הגיעה לה ההתשה הפיזית.
עבודה ועוד עבודה.
כעת אני מוצאת את עצמי בדרכי לרחובות לעבוד בוקר במקום ערב שהשעון המעורר שלי היה המנהלת שלי.
אבל האופטימיות מעולם לא עזבה - הכל לטובה. גם ככה רציתי ערב פנוי והינה זה התממש, בדרך לא הכי נחמדה אבל התממש!
בסופו של דבר, התשה או לא, אני לא מסכימה לעצמי לכלוא את עצמי בתוך זה.
אבל מה שהסכמתי לעצמי זה להיות חזקה, גם בדברים הכי קטנים.