להתקדם, תוך כדי תנועה

לפני כמה ימים כשישבתי עם חבר טוב בפאב השכונתי ודיברנו על תקופה לא-משהו שעוברת עליו, אמרתי לו שהזמן הוא התרופה הכי טובה, שהוא יעשה את שלו - ושהמשפט הזה תמיד נשמע כל-כך מיותר כשאתה נמצא "בתוך זה", בתקופה השחורה שלך, הוא נשמע כאילו הוא נאמר על מנת להוציא את זה שהגה אותו ידי חובה - כדי להתנער ממילים מנחמות שיעזרו באמת.  כשיש לך הזדמנות לראות את הדברים מהצד, אתה מבין שהמשפט הזה הוא התמצית של האמת והפשטות שיש בעולם - בין אם נרצה ובין אם לא - הזמן מעביר הכל. אז אני אומרת לו שיעשה מה שאני עושה כשאני מתעוררת לתוך אחד מהבקרים הרעים האלה בהם אני יודעת שלאלץ את עצמי לחייך לא יעזור, ולחשוב חיובי לא יילך - ושהיום הזה פשוט עומד להיות קטסטרופה מכל בחינה - להזכר איך הייתי לפני חודש, לפני חודש וחצי - ולראות כמה התקדמתי מאז, כמה עברתי ואיך אני משתפרת, איך מידי יום ביומו אני מרגישה רק טיפה, טיפונת יותר טוב, ובפרקי זמן של חודשים - רואים הבדל עצום.

היום אני חוזרת לשגרה, לשגרת העבודה היומיומית שלי, לשגרת השעון המעורר ב-06:15 ולמברשת שיניים ביד אחת והשניה מערבבת את הקפה בכוס, לשגרת משקפי השמש כשהשמש בעצמה עוד לא החליטה אם לזרוח או לא, לשגרת ימי עבודה מלאים שלעיתים נמרחים ולא נגמרים ולעיתים עוברים בהרף עין. לא התחשק לי לחזור, לא התחשק לי שהרגע הזה יגיע וחשבתי שאעשה הכל כדי להתפטר כמה שיותר מהר, כדי לגמור עם זה כבר, במקום זה קיבלתי על הבוקר איך שנכנסתי למשרד הצעת-סוג-של-קביעות מהבוס שלי, תנאים הרבה יותר טובים ממה שיש לי עכשיו, אני צריכה לתת לו תשובה עד סוף החודש. יום הולדת 24 שלי יהיה בסוף החודש.

פתאום הגיעה השעה 12:00 ובכלל לא הרגשתי שעבר לו חצי יום. אני יודעת שזה לא יהיה ככה כל הזמן, שיהיו עוד ימים קשים, ועייפים, ומעיקים, שבלילות שיבואו לפניהם אני לא אשן טוב ואקום זועפת ושלילית, ברור לי שיהיו גם כאלה. ומצד שני, אני לא חושבת שלפני חודש או חודשיים האמנתי שאני אצליח לחייך שוב, ולהתכוון לזה, שאני ארגיש שאני עושה את הדבר הנכון, בהקשרים שונים, שאני אוכל, בפעם המי-יודע-כמה, להקים את עצמי על הרגליים ולהתחיל מההתחלה שוב.

אף פעם לא מאוחר מידי להתחיל מההתחלה, אף פעם לא מאוחר מידי להשתנות, אף פעם לא מאוחר מידי ללמוד, אף פעם לא מאוחר מידי להתאהב כמו בגיל 16 ולאבד את הראש. העיקר לא להפסיק להאמין, לא להפסיק לקוות, ולתת לזמן לעשות את שלו.

כי יש סיבה לכל דבר.

ודברים תמיד קורים בזמן נכון :)

ואני בסדר, ועם כל יום שעובר זה משתפר.

 דברים מתחילים לקבל כיוון, אני עוד לא יודעת מה הוא, אבל זה  יותר טוב מלצעוד בחושך מוחלט אל עבר תהום אינסופית.