להתקדם, תוך כדי תנועה

בעוד 10 דקות פחות או יותר אצא מהדלת של המשרד ואהיה חופשייה ממנו ליומיים וחצי הקרובים.

בעוד יום וחצי פחות או יותר אשב בים בלילה בחברת החברים-הכי-טובים שלי, יחדיו נחגוג יום הולדת לחברה יקרה, יש מוזיקה, יש תאורה, יש אלכוהול, הולך להיות מגניב.

את הדילמות שלי לגבי החבר-לשעבר עוד לא פתרתי. לא ברור אם אי פעם אפתור אותן או שהן פשוט ישארו לנצח תחת הכותרת 'דילמות' עד שהצ'אנס שלי יחלוף מהעולם, עד שהוא ימצא מישהי אחרת או סתם יפסיק לאהוב אותי. אני נוטה לעשות את זה לעצמי - לרדוף רק אחרי הבלתי-מושג, ולקחת את המושג כמובן-מאליו. למרות שהשתניתי, אני עדיין משתנה (כולנו משתנים למעשה, כל הזמן, אבל זו לא הנקודה), אני כבר לא ילדה קטנה או טינאייג'רית טיפשה שמחפשת את הריגוש שבגוף, את הסקס הסתמי, את המרדף אחר הלא-רצוי-באמת. אני רוצה שלווה, אני רוצה שקט נפשי. אני רוצה אהבה רגועה, או סוערת, לא משנה, העיקר שתשרה עליי ביטחון. נמאס לי ממשחקים וממרדפים שטחיים. בגרתי ועייפתי.

בינתיים, כאמור, כל הנושא הנ"ל נדחק לצד - כי יש בי את ההתרגשות המיוחדת הזו השמורה לשעה זו בימי חמישי בשבוע, גם אז היא לא תמיד מגיעה. רק כשאני יודעת שצפוי לי סופ"ש מהנה במיוחד, בחברת האנשים שאני אוהבת, שלא רק שלא הולך להיות משעמם אלא הולך להיות חוויתי ומסעיר במיוחד. אפילו 2 המשמרות (הערב ומחר בבוקר) הצפויות לי בעבודתי השניה כמלצרית לא יכולות להעכיר את מצב רוחי כהוא זה, למעשה ההפך הוא הנכון - המשמרות הללו הן אפשרות להרוויח עוד כסף, ומלבד זאת אני מסתכלת עליהן כעל "משחק מקדים" ארוך לפני הדבר האמיתי - ערב שישי.

לאחרונה אני מתעוררת כל יום עם חיוך, לרוב בלי סיבה, פשוט כדי להעביר לגוף שלי מבחינה פיזית את תחושת החיוביות, כדי שהיא תחלחל גם לראש, וכדי שיהיה לי יום טוב ושמח, שאנשים רעים לא יצליחו להעכיר אותו ושהשטויות של הבוס שלי בעבודה לא יזיזו לי. ואתם יודעים מה? זה עובד. אני מרגישה טוב יותר, אני מרגישה יפה יותר כי אני מחייכת המון, אני קורנת (לא משנה שבפנים אני מתלבטת כרגע בשאלה מאוד חשובה לגבי העתיד, אם יש כזה, עם החבר-לשעבר ולגבי הלימודים ושאר דברים קריטיים למדי, ולפעמים אני גם סתם מבואסת או מדוכדכת, אני תמיד משתדלת לחייך, וזה משפיע). ברגע זה אני מרגישה קורנת למרות שאני אפילו לא מנסה לחייך. טוב לי. טוב לי באמת ובתמים. וברגעים האלה אני אוהבת לכתוב גם אם אין לי שום דבר להגיד - רק כדי לחזור ולקרוא את מה שכתבתי ברגעים קודרים או קשים, ולראות מעבר למילים (כי למילים בפוסט הזה באמת אין משמעות, הן פה רק כדי להעביר תחושה) - לראות אושר, שמחה, חיוך, יופי, ציפייה, אופטימיות, אהבה . לזכור גם ברגעים הגרועים ביותר שיש גם רגעים אחרים, שיהיה יותר טוב, שבסופו של דבר תמיד מגיע הטוב, גם אם באיחור.

אני יודעת שיהיה לי טוב, בכל תחום בחיים, אני רק צריכה להאמין בזה מספיק חזק ולסמוך על האינטואיציות שלי, יש לי אחלה ראש. יהיה לי טוב תמיד. יהיה לי טוב תמיד. יהיה לי טוב תמיד.

הלכתי להינות מהסופ"ש בחברת האופורייה שלי.

שיהיה לכולם סופ"ש קסום