What if you had a second chance with the one that go away?

אני צריכה להבין איפה טעיתי.

אני אכולת אשמה וזה עושה לי רק רע יותר.

הוא אומר לי שהוא לא כועס והכל טוב, והוא רק רוצה שאני אניח לו.

למה אני לא מסוגלת להניח לו?

למה כל כך בוער לי לדעת שאני לא איבדתי אותו?

אני זקוקה לקרבה ולחום.

מצד אחד לא קיבלתי את זה ממנו, מצד שני אני משתגעת מהמחשבה שאיבדתי אותו, ואין לי יותר קרבה וחום, מישהו שיחבק אותי כשרע לי.

זה קשה לפקוח את העיניים מהחלום שבניתי לעצמי.

אני יודעת שלא היה טוב איתו ולא קיבלתי את מה שאני אמורה לקבל, לא הוערכתי.

אז למה אני לא מצליחה להניח? למה אני לא מצליחה להבין שהוא לא בשבילי?

למה אני לא מצליחה להפסיק לכתוב לו ולחכות לו.

אני רוצה אותו קרוב אליי.

לא רוצה לשכב איתו. אני רוצה לדעת שהוא לא הלך ממני.

שהוא יחייך אליי את החיוך שלו ואני אנשק אותו את הנשיקה שלי, וזהו.

שהוא יקרא לי "נסיכונת" וזה מספיק.

שהוא יאמר לי שהוא נהנה איתי.

אני לא רוצה לאבד אותו.

"את מפחדת לאבד את מה שאין לך".