לא מזמן היה לי ויכוח עם חברה האם אנו חיות בעולם של שוויון, או שהעולם שלנו, עד היום, שובניסטי?
החלטתי שאני עושה מחקר: עקבתי במשך 3 ימים אחרי הפעילות הקבועה שלי לעומת הפעילות הקבועה של אח שלי.
והרי לכם התוצאות:
יום בחייה של אישה
*טרררררררררררררררררררררררררררררררררררררר* צלצול המבשר שיום חדש הגיע.
עוד 3 דק' של שכיבה מיותרת במיטה, ווו... מתחילים להתארגן...
מצחצחת שיניים, שוטפת ידיים, שוטפת פנים, מורחת מי פנים, שמה קרם לחות, מתאפרת, מסתרקת, עושה פן בפוני, מורחת קרם על השיער ומתבשמת. 15 דק' ראשונות של הבוקר חלפו, אין זמן!! רצה לחדר, פושטת את הפיג'מה ולובשת על עצמי בזריזות חזיה, תחתונים, גורבת גרביים שקופות, ג'ינס כהה, נועלת את נעלי הפלטפורמה החדשות שקניתי, שמה חולצה מכופתרת, זהו. אני לבושה, סוף סוף שלב ב' של הבוקר עבר. מתחילה להתאים תכשיטים: שרשרת כסופה עם אבן תכלת, עגילים כסופות, טבעת עם אבן שקופה, צמיד ג'מייקה חמוד, וצמיד לרגל- לא רואים אותו, אבל שיהיה. שלב שלישי עבר בהצלחה! וואו 30 דק' חלפו להן!! אני חייבת להזדרז!!! רצה למטבח, צלחת,כף, דגנים, חלב, מרתיחה כמות קטנה של מים (שירתח מהר), מכינה נס ומתיישבת לאכול. ואווווווו השעה 7!!! אני חייבת לצאת! בולעת 2 כפות מהארוחה שהכנתי, לא שותה מהנס, מחפשת חצי דקה את הפלאפון, בודקת שהכל בתיק ומתעופפת החוצה כרוח סערה. רצה לתחנה ומקדימה את האוטובוס בכ- 10 שניות!!!
!!!Mission accomplished
מגיעה לעבודה ב8 ודקה, מכינה לעצמי נס, משנוררת מחברה 2 עוגיות (מתי היה לה זמן לקחת אותן?!) "אוכלת", שותה, וסוף סוף מתעוררת...
בוקר טוב....!
***
נגמר יום העבודה.
חוזרת הביתה מותשת, מחליפה בגדים, מחממת במיקרוגל שניצל ואורז אוכלת שותה ונרגעת.
החדר מהפכה, צריך לסדר. עושה כביסה, מורידה כביסה קודמת, תולה את החדשה, מגהצת ומקפלת את הכביסה הקודמת / עושה טאטוא זריז בחדר, מסדרת את המיטה, מנקה את השידה, מחזירה למקום את האיפור, מבריקה את המראה, מחליפה לבגדי ספורט ויוצאת לרוץ.
רצה 40 דק', חוזרת, תולה את הכביסה שעשיתי לפני שיצאתי, נכנסת להתקלח, אחחחח... המקלחת המיוחלת 
מנשנשת במבה כארוחת ערב, ואפשר לומר בשמחה ששלב ב' של היום נגמר ועוברים לשלב ג'!
שלב ג'- ללכת לישוןןןן!!!
מתארגנת כ- 20 דק' ליום המחרת (מתאימה בגדים וכאלה) , מפטפטת 15 דק' עם החברה בטלפון, מצחצחת שיניים לובשת פיג'מה ונכנסת למיטה!
מחר יום חדש 
יום בחייו של גבר
*טררררררררררררררררררררררררררררר* צלצול המבשר שיום חדש הגיע
עוד 10 דק' של שכיבה מיותרת במיטה ווווווו.... מתחילים להתארגן..
מצחצח שיניים, שוטף פנים, לובש ג'ינס וחולצה, נועל נעליים והוא מוכן לצאת. אה, רגע, הבחור שלנו רעב . מכין לעצמו קערה עם דגנים ומיץ תפוזים, בולע את זה בחצי דקה ויוצא מהבית. מגיע לעבודה בחמישה לשמונה, שותה נס, משנורר מחברה שלי 2 עוגיות, אוכל שותה וסוף סוף מתעורר.
בוקר טוב...!
מסיים יום עבודה, חוזר הביתה, אוכל ארוחת צהריים, מדליק טלווזיה ונרגע מהיום.
וואו, כמה פירורים יש על השטיח! שואב כ2 דק' את השטיח.
מזמין אליו חברים, מטאטא מעט בדירה, חוטף מהמקרר אבטיח לנשנש, מגיעים אליו החברים, רואה את מנת הפורנו היומית שלו, צוחק על זה עם החברים, יוצאים לאכול ב"פינתי", חוזר, מתקלח, מצחצח שיניים ונכנס למיטה מותש.
מחר יום חדש
כן. בדיוק ככה.
למרות שעל פניו זה נראה שהחיים כבחורה הרבה יותר קשים, המסקנות שלי הן שונות לחלוטין:
אנחנו לא חיים בעולם שובניסטי, הבנות אינן קורבן והבנים אינם נצלנים!
למה אני אומרת את זה?
בואו ננתח-
אני בחורה אסתטית שאוהבת היגיינה. אם לא הייתי כזאת הייתי מתעוררת בבוקר, שמה ג'ינס וחולצה, מסתרקת ויוצאת לעבודה. העובדה שבחרתי להתארגן 50 דק' זו בחירה שלי.. (יהיו כאלו שיאמרו שהחברה לוחצת על הנשים להתנהג בדפוסי התנהגות מסויימים ולהיראות בצורה מסויימת, אני לא מסכימה עם זה כי אני מכירה המון נשים שלא משתגעות כמוני כל בוקר, נראות שונה לגמרי ממני ונראות נפלא. לדעתי זה כל אחת והשגעונות שלה).
העבודה בצהריים לא חשובה גם היא, משום שכל אחד בוחר בעצמו היכן לעבוד.
שלב ב' של היום היה השלב שאני וחברתי התווכחנו בו יותר מכל שלב אחר במהלך היום.
חברתי טוענת שכאן הורגש בבירור השובניזם!! מכיוון שבזמן שאני עבדתי בכל מיני עבודות בית ו"קרעתי" את עצמי, הגברבר החביב שכב כמת על הספה ובהה בטלוויזיה.
במבט מלמעלה זה נראה מאד שובניסטי, אבל זה לא בדיוק ככה-
העובדה שצחצחתי לעצמי את החדר לא הופכת אותו לשובניסט, מטבעי, כבחורה, אני אוהבת שנקי סביבי. החדר שלו לעומת זאת, נראה מגעיל ומלוכלך (לדעתי, כן? לדעתו מאורת השרצים שלו בסדר גמור) וזה לא מפריע לו. אז שוב זה לא נובע משובניזם, אלא מהעדפות אישיות בלבד.
השובניזם יתחיל רק בשלב שבו אני מנקה את הדירה כולה בעצמי (ולא רק את החדר שלי) והגבר לא יעזור לי. אז זה שוביניסטי ופה אני אסכים עם חברתי.
אח שלי, יאמר לזכותו, שאב את השטיח בסלון וטאטא את הדירה כולה, למרות שאני לא עשיתי כלום חוץ מלנקות את החדר שלי 3>
למען הסר ספק אני אדגיש את הברור מאליו, אף אחת לא אוהבת לטבוע במשימות ועבודות בית, וכשאתם יכולים לעזור, אתם חייבים לעזור!! כי באמת, קשה לנו.
אבל לומר שקשה לנו בגלל שאתם "שוביניסטים מסריחים" ברוב המקרים, זה פשוט לא נכון. אני חושבת שקשה לנו כי בתור נשים, טבועה בנו התכונה הזאת של "להעמיס" על עצמנו יותר מידי, ומבלי להתכוון או לשים לב, אנחנו לוקחות אחריות על הרבה יותר ממה שאנחנו יכולות לבצע!!
מסקנה- אח שלי לא שובניסט.
מסקנה מהמסקנה- לא הגענו למסקנה שרצינו.
המסקנה הנכונה- אין מסקנה נכונה, כל אחד ודעותיו שלו
אבל האם אנו חיים בעולם שובניסטי?- לדעתי לא, אבל אנחנו אוהבות לחשוב שכן.
עד כאן להגיגים המוזרים שלי.
מוקדש באהבה לכל הגברברים הלא שובניסטים באשר הם.
רויטל הירושלמית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
