במקום להחליף את מחסניות הדיו...

תחושת אי הודאות לא עוזבת לרגע.

השיר שמתנגן ברקע ביחד עם קולות תסיסת הקולה,

לא מצליחים לגבור על קולות זעקות ליבי.

למרות שהוצאתי את הלימון מהקולה,

טעם החמיצות שנוצר אצלי, לא הרפה ממני.

שום אלכוהול, גם לא 70 אחוז,

לא הצליח לערפל לי את החושים

ואת תחושת העלבון הקשה

שנגרמה לי, על לא עוול בכפי.

הגלים שהציפו את חדרי ליבי בשעת הגאות,

געשו בי והזכירו לי כמה אתה לא טוב לי.

שאני צריכה לחכות לשעת השפל,

או להקדים אותה במעשים.

אתה חושב שעלית על הגל,

כשניסית לפגוע, אבל זה רגעי.

כי יבוא גל גבוה יותר,

שיסחף אותי למקום טוב יותר,

הרחק ממך, אל השלווה.

ואתה כבר תגיע לחוף עם הגל הקטן שתפסת,

ורק אז תבין, כשיהיה מאוחר,

שהיא זו אני.