במקום להחליף את מחסניות הדיו...

צועד בשביל בדרך אל המחר.

יש שם ריח מוכר, משהו מן העבר.

דמות מטושטשת בערפל הזיכרון,

מגיחה לה פתאום ומתגלגלת במדרון.

זה הזמן וגם המקום,

לטמון אותה עמוק ובה לנקום.

ממשיך לצעוד מעט ומגיע לצומת – חייב לבחור,

האם להתקדם, לסטות לצדדים או לחזור לאחור.

מהוסס, אך לבסוף בוחר לפנות לשביל הימני.

לא אוהב ללכת ישר כמו כולם, מעדיף להיות אני.

מתקדם בשביל כבר מספר שנים,

מתחיל להבין שלא אמצא בסופו גן של שושנים.

מאוכזב, אך מרוצה שניסיתי בעצמי,

להילחם על אושר ועתיד חלומי.

חוזר בעקבות העקבות שיצרתי,

מדלג על חלקם, שלא לחזור על טעויות שעשיתי.

מגיע לצומת ההוא ויכול לבחור מחדש.

בוחר ללכת ישר, עם פחות חשש.

יכול לנשום סופסוף לרווחה,

כשאני צועד לעבר הנחלה והמנוחה.