נבואה אלית-פרק 2 פנטזיה
אזהרה - לאלו שמחפשות סיפורי האהבה שיטחיים-הסיפור הזה לא בשבילכן.
את הפרק הזה עשיתי קצר , אני , מצטערת .
האור שיצא ממסך הטלפון , העיר באור מעורפל . אלי וסאם הביטו סביבן , חוששות מעט .
הן מצאו עצמן בתוך בוסטן פתוח . גדול וירוק . שיחי הבר, הנוריות והורדים נגזמו בצורה מיוחדת , ויחדיו יצרו אווירה של מבוך מפותל וסבוך . רוח חמה נשפה על פניהן ופרעה את שערן . הן המשיכו לבהות בנוף הנשקף מולן . במשב רוח חזק אחד נטרקה הדלת וננעלה מאחוריהן והן נשארו כלואות בתוך המבוך . אלי הפנתה את ראשה לאחור ." הדלת ננעלה " צעקה לסאם , מנסה ללא הצלחה לפתוח את דלת העץ המאובקת . סאם באה לעזרתה אך לאחר מספר נסיונות כושלים נשברה ידית הברזל ונשמטה ארצה אל הדשא הרך . עתה , הן איבדו תקווה . השמש החלה שקוע , מתחבאת מאחורי האופק, מזהיבה בקרניה ושרטטה על פניהן של סאם ואלי צללים . כל ניסיון לתקשר עם מישהו , לפתוח את הדלת הרעועה , ירד לתמיון . " אם אנחנו כבר כאן " אמרה סאם והניחה את זרועה על כתפיה של אלי . " מדוע לא נעשה כאן סיבוב קצר ? " . הרעיון לא קסם לאלי , גם ככה שתיהן במצב עגום והיא אינה רצתה לגרום לעוד תסבוכות , אך בסופו של דבר נכנעה לתחנוניה של חברה סאם שיתהן החלו צועדות בשבילי העפר. בכל פינה ניצב מאחורי גדרת תיל , פסל במימדי ענק של אחד מאלי-יוון העתיקה . סאם צילמה לעבודתן את פסל הענק של אפרודיטה ,אלת האהבה וזאוס מלך האלים . בין פסלי הענק המאובקים בסוף המסלול , מכוסה בעפק וחלוקי נחל זעירות , הבחינה אלי בתמונה ממסוגרת מנופצת וישנה , שמוטה על הקרקע כאבן שאין לה הופכין . היא מהרה להושיט את ידה ולנקות את הלכלכוך שהצטבר סביב המסגרת עם השנים . לאחר מספר דקות יכלה להבחין בתמונה בשלמותה . בתוך מסגרת העץ המנופצת יכלה להבחין בפיסת נייר , לפי השארותיה, מתוך ספר ישן או מגילה . אלי החזיקה בשתי ידיה את מסגרת העץ ונשפה על הזכוכית , מוציאה את האבק . עכשיו ניתן היה לקרוא בבירור :
ילדה רגילה עם סימן מיוחד בכתפה ועיניים מיוחדות ,
עומדת עולם חדש לגלות .
הספר לעולם אינו טועה .
אותה ילדה היא אינה בת-אנוש מן העולם הזה .
אך בתמורה לכוחותיה היא תקריב קורבן גדול.
אחד מהקרובים ביותר לליבה ישלח אל השאול.
ולא תוכל לראותו יותר לעולמים ,
אלא אם כן היא ....
הדף הישן היה קרוע ואלי לא יכלה להמשיך,היא ניסתה לסובב את הדף,לראו ,אולי בכל זאת תצליח
לקרוא את המילים האחרונות . אך היא לא הצליחה . אילו שטויות , חשבה לעצמה והשיבה את המסגרת למקומה . אך השורה הראשונה עדיין הדהדה בראשה , "סימן מיוחד בכתפה .... " , היא קיפלה את שרוולי חולצה ובהתה בכתם הלידה בצורת כתר מלכות על כפתה . למאית השנייה , חשבה שמא מדובר בה אך רעיון זה יצא מהר מאוד מראשה והיא שבה אל סאם שטרם סיימה לצלם את פסלי הענק ." איפה היית ? " שאלה סאם , מניחה את מצלמה על מכנסיה המקופלות . "אני מחכה לתשובות "
אמרה בקול תוקפני שהפחיד את אלי וקימטה את פנייה . " לא יאומן , אני מכינה את כל העבודה בזמן שאת משטמת " . סאם חזרה לעיסוקיה ופלטה אנחת יאוש . פעם כזאת , תמיד כזאת חשבה לעצמה .
אלי ניסתה לעזור אך אותה מסגרת לא יצאה ממחשבותיה . " אני .... אם .... " גמגמה אלי , מנסה למצוא תירוץ בכדי לשוב אל הכתובה . " אני הולכת שנייה להתפנות " אמרה במהירות ונעלמה בין השיחים .
אלי התיישבה על הקרקע והביטה במסגרת העץ . אולי , חשבה לעצמה . אולי הגורל הפגיש אותי עם המסגרת והכל היה אמור לקרות , אך יכול להיות שזהו רק צירוף מקרים . מאחורי גבה החלה לשמוע רחשים , תחילה , לא יחסה להם אלי עניין כלל . אך הרעשים נמשכו ובנוסף לכך הלכו וגברו. החשכה החלה לרדת וככל שנעשה חשוך יותר , פחדה של אלי גבר . היא קמה מן הדשא , נקתה את בגדיה מעפר והסתובבה . היא נחרדה ממראה עיניה . היא נסה אט- אט , מנסה לברוח . היא לא האמינה למראה עיניה . היא הביטה בפסל הענק מפיק חיים , היא הביטה בחרדה , מחפשת דבר מה
להאחז בו. האור סיוונר את עיניה והיא לא יכלה לראות בבירור את המתרחש . האור האיר על כל האיזור
אלי לא האמינה שזה באמת קורה . היא ניסתה לצבוט עצמה , לשפשף את עיניה . אולי אני רק חולמת קיוותה , אבל לא . הפסל הדומם הצמיח חיים למול עיניה . " סאם ! סאם ! " צעקה אלי בכל גרונה .
אך היא לא באה לעזרתה .
בבקשה תקראו את הקטע שכתבתי לתחרות הסיפורים ותעזרו לי למצוא לו שם .
הוא נמצא ברשימות בקטגורית סיפורים קצרים .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
