לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

- MY LITTLE WORLD -



Avatarכינוי:  And you are?

בת: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2013

פוסט-של-געגוע.


"קשה בלעדיך.

כי נגעת בי. כל כך נגעת בי. 

ומה שבינינו - נגמר ... "

 

ממש קשה לי.

הניתוק המוחלט הזה ממנה.

מרמה של קשר יום יומי רצוף שבו במהלך כל היום בערך אנחנו מתקשרות ומעדכנות זו את זו בכל, אם זה בטלפון או בסמסים בוואצטאפ בלי הפסקה.. למצב של ניתוק. ניתוק מוחלט לגמרי. בלי אף מילה אחת. אף לא הודעה אחת.

בלי "בוקר טוב" ו"לילה טוב" , בלי לשאול איך עבר היום, בלי לשתף, בלי לספר, בלי לשמוע, בלי לדבר....

 

אלוהים.

כמה שאני מתגעגעת ..

 

אני יודעת, אני יודעת שלא הייתה לי ברירה אלא לעשות את הצעד הזה ולהתנתק ממנה במכה.

אחרת הייתי ממשיכה להתאהב בה, בלי לקבל ממנה אהבה חזרה.

 

אסור לי אסור לי לשלח הודעה. אני עוצרת את עצמי בכל פעם מחדש.

אני דואגת לה, חושבת עליה, רוצה לדעת מה קורה איתה, איך עובר עליה היום, מה שימח אותה, מה העציב, מה הצחיק אותה, מה עיצבן.

לשמוע את הקול שלה, את הסיפורים שלה, את הצחוק שלה.

כמה שאת חסרה.

 אנחנו עדיין 'עוקבות' אחת אחרי השניה באינסטגרם ובפייסבוק. שמבחנתי בכל עדכון שלה או העלת תמונה אני יודעת שהכל בסדר אצלה, כשאני רואה שהיא מחוברת זה סוג של 'סימן חיים' מבחנתי, ואני נרגעת ויכולה לנשום טיפה לרווחה.

ועם זאת בכל עדכון שלה או תמונה שאני נתקלת בה, אני מחסירה פעימה.

 

אנחנו אמנם לא מדברות בימים האלה, אבל היא מתעוררת איתי בכל בוקר, הולכת לישון איתי בכל לילה,

ונמצאת איתי במהלך כל היום - כל יום מחדש.

אני עדיין חיה אותה . בראש ובלב.

 

אני חושבת עליה

אני מתגעגעת אליה

ואני אוהבת אותה

 

עדיין .

 




נכתב על ידי And you are? , 28/9/2013 23:54  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של CrazyMary ב-2/10/2013 20:54
 



אופטימיות בתמונות .


האמת, המזג אוויר הזה מפצל אותי לשני כיוונים. מצד אחד נורא כיף. אני אוהבת את האוויר הזה, את רעש הרוחות, את ריח הגשם באדמה.

מצד שני, צובט לי בלב להיות בתקופה כזו יפה לבד. ברור שאם הייתי בזוגיות כרגע זה היה הרבה יותר משלים.

אולי בקרוב ... 

 

אז, מה בעצם מחמם את הלב וגורם לו להתכווצץ מרגש ולהזיל דמעות של התרגשות ?

מה נותן לנו את התקווה ומחזיר את האופטימיות אל חיינו? אם לא חיוך של ילד. מבט של תינוק. מגע רך של פעוט ...

 














 


 

אלה היו כמה תמונות שיצא לי לצלם בזמן עבודה במעון.

 

* ולסיום - שיר .

 

 

 

 

"אולי בקרוב, אולי אחרי החגים 
מי יודע, מי יודע
אולי במקרה כשכבר לא תצפה
מי יודע, מי יודע
בדלת הזו או מחוץ לחלון 
עוד הכול מחכה
בבוקר אחד או בערב כמו זה
אתה בטח תראה
ברגע חולף או בגשם שוטף
מי יודע, מי יודע
כשכולם ישנים אף אחד לא רואה
מי יודע, מי יודע
וגם אם נדמה שהיה ונגמר
עוד הכול מחכה
גם אם רע וקשה וקרוב לקצה
אתה בטח תראה
אם תשאל אז הלב יענה
ובלילה, בלילה 
בשעות הקטנות
התפילות הפשוטות מבקשות
בלילה, בלילה 
לחכות לתשובות
כדי למצוא עוד סיבה לקוות
רגע לפני שבכלל לא תרצה
מי יודע, מי יודע
ולפני שתגיד שכבר לא משנה
מי יודע, מי יודע
ואם הטעם קצת מר ושורף בחזה
אז הכול יחכה
אתה כאן, יש עוד זמן והכול ישתנה 
אתה בטח תראה
אם תשאל אז הלב יענה"
   *

 

 

 

 

נכתב על ידי And you are? , 25/9/2013 21:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של And you are? ב-25/9/2013 22:33
 



לדף הבא
דפים:  

7,499
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnd you are? אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על And you are? ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)