
אני לא יודעת למה אבל אני
מרגישה לבד.כאילו יש לי חברים וגם אנשים שאוהבים אותי
(אני מקווה)אבל לפעמים פשוט לא יודעת אני מרגישה כאילו כל העולם שם עליי זין
והחברות שלי לא רוצות להיות איתי.
וזה מעצבן אותי.
יכול להיות שזה לא נכון,יכול להיות שאני מדמיינת אבל מה עוד אני יכולה לעשות?
^V^V^V^V^
היום ביטלתי שיעור מתמטיקה \:
לא יודעת אבל אני שונאת את זה וכל שבוע אני עושה הכל כדי לא ללכת,
והיום אמא שלי הסכימה לי לבטל,ואני לא מאושרת או שמחה או מה שחשבתי.
אני סתם תקועה בבית ואפילו לצופים שהשתמשתי כתירוץ לא ללכת לשיעור אני לא רוצה ללכת.
אז כאילו מה באמת רציתי?
כנראה מה שאתה ממש ממש רוצה,
אז שאתה מקבל אותו אתה כבר לא רוצה.
וזה באמת קורה לכולם וגמלי בעוד דברים אחרים.
למשל:
מישהיא ממש ממש רוצה לקנות נעליים ואז היא ממהרת לקנות וקונה,
לאחר כמה זמן היא מגלה שנמאס לה מהנעליים.
(שאגב זה גם קרה לי)
אז קיצר אני לא יודעת איך לסכם את הנושא הזה כי באמת אי אפשר,
עובדה-
ככל שאתה רוצה משו,ככה אחרי לא תרצה.
גם ש משפט דומה- כגודל הציפיות כגודל האכזבות
שגם ממנו למדתי המון.
למשל ההורים שלך שתטוסו לחו"ל,
ואז הם אומרים לך שלא.
אבל בעצם אתה כבר דמיינת מה תקנה מה תעשו לאן תלכו ואז הכל מתפוצץ.
אז אני ממליצה בחום לאמץ תמשפט הזה לחיים.
וואוו כל הכבוד למי שבאת קרא את זה 