מצב אחד אני שמחה. ומצד שני אני מרגישה רגשות אשמה שיש לי חלק בזה.
אני שמחה כי הגלגל פאקינג מסתובב וקארמה זונה!!!
ומצד שני אני גרמתי לזה להיות עוד יותר גרוע..לפחות ככה אני מרגישה:\
סיפרתי לו מה שסיפרו לי וזה התגלה כנכון...ואם לא הייתי אומרת? אולי עכשיו היה לו יותר טוב..?
אבל בכול זאת הוא צריך להסתכל על הפאקינג חיים מדהימים שיש לו למרות כול החרא
הוא חי נושם ובריא. הכול טוב:)
\-\
סוף סיפור ,
ביי.
"..סופי לא נרדמת כבר חצי שנה בלילה, גם השכטות לא עוזרות להילחם, הבדידות הזאת תראו מה היא עושה לה, סופי עוד שנייה נגמרת....
הוא לא יודע מה כואב לה, היא מתקרבת כי יש רגע, הוא ממהר לשלוח אצבע, היא מפשקת, הוא נוגע. צמרמורת מכף רגל ועד ראש, היא לוחשת: כמה זה עושה לי טוב, ובדרכם לשירותים כבר נפתחים הכפתורים, נפתחים גם הברזים של הדמעות. וכבר מזמן היא לא חושבת שתוכל להיות אחרת, להיאסף כמו הזבל ברחובות...."
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מאיה רוזן.
