חופש גדול אחרון שלי.
שנה הבאה, אחרי שכולנו נצא מהבצפר אחרי סיום י"ב
אני יודעת ששום דבר כבר לא יהיה כמו עכשיו או פעם
ובגלל זה, אני לא רוצה לחשוב על שנה הבאה
אני רוצה לחשוב על עכשיו
על החודשיים האלה שבאים.
אני רוצה שזה יהיה ה-חופש שלי
אני רוצה להרגיש מועילה[עבודה]
אני רוצה לבלות עם האנשים שלי
אני רוצה שאבא שלי יצא מבית חולים אחרי הניתוח עוד שבועיים
ולא ישב בבית מול הטלויזיה אלא יזוז
ויעשה שהכל יהיה איתו בסדר.
אני לא רוצה בכי ועצב
אני רוצה רק להנות ולהיות שמחה
עד כמה שזה נשמע הזוי בטרוף
זה מה שאני רוצה!
ואם אני באמת רוצה, ככה זה גם יהיה!
חוץ מעניין אבא שלי שכבר לא תלוי בי.
החופש הזה התחיל לפני כמה ימים
וכבר קרו מספיק דברים.
התחלתי לעבוד ואני באמת נהנית מזה
אני אוהבת את זה שאני חוזרת לפנות בוקר הבייתה מהעבודה
ומתעוררת מאוחר לא בגלל שישבתי על המחשב כל הלילה
אלא כי עבדתי ועשיתי משהו מועיל.
אני מרגישה גם שבבית התחילו להתייחס אליי שונה
אם עד לפני כמה ימים התייחסו אליי
כמו אל איזה ילדה קטנה שכל מה שהיא עושה זה לחיות על חשבון ההורים שלה
עכשיו אני מרגישה את זה, איך שמדברים איתי
ואיך שמתנהגים איתי
אני מרגישה שהם מבינים שבאמת התבגרתי ושאני מסוגלת לעשות משהו
שאני כן מסוגלת לעבוד.
למרות שאני מרגישה עדיין כאילו אני לא באמת עובדת..

נו וקרו עוד דברים שאני לא באמת הולכת לדבר עליהם פה או בכלל.