בזמן האחרון גיליתי שאין בתוכי שנאה
כאילו אנשים ששנאתי, זה פתאום נהפך או לרחמים או שפשוט למשהו שהוא לא שנאה
כאילו שטוב לי עד כדי כך, שזה כבר לא משנה
טוב בצורה כזאת שאין מקום לשנאה.
הבן אדם היחידי שהשנאה שלי כלפיו לא הפכה לרחמים או לאהבה
הבן אדם הזה, אני פשוט לא יכולה להסתכל עליו או לדבר איתו
הוא מגעיל אותי.
ובגלל זה כבר לא אכפת לי.
יש לי את האנשים שאני אוהבת וזה מה שהכי חשוב לי, שיהיו בסביבתי רק אנשים אמינים ואהובים.
כל האנשים האלה שדאגו עד כה להרוס אותי, יכולים לקפוץ לי.
כאילו אפילו לא אכפת לי כבר שההורים שלי ידעו שאני מעשנת או לא יודעת
אחרי הכל באיזשהו שלב הם יגלו, ואם אמא שלי ממשיכה להאמין לסיפורי ה"לא יודעת מאיפה זה" זה כי אין לה זין להתעסק בזה עכשיו, ולי? לי לא אכפת.
כאילו סבבה לי לגמרי עם דברים שקורים, או שאני מתעלמת או שפשוט לא אכפת לי כבר.
נושא אחר, יש לי יומולדת עוד בערך חודש
וזה כזה מוזר..כאילו אני עדיין בתקופה של "רק מלאו לי 16" ולפעמים אני מבינה למה זה Sweet 16
ועכשיו אני עומדת להיות בת 17, גיל כזה שגורם לי להרגיש גדולה ובכל זאת אני מסרבת לגדול לפעמים.
כאילו לא רוצה לסיים בצפר ולהתחיל עם החיים הבוגרים, אני לא מרגישה מוכנה לזה.
אבל זה בסדר, אני כל שנה מזיינת בשכל על הגיל שלי, אז כמו כל שנה
אני יקבל את הגיל בברכה חח.
ולא אדיטה, אני לא יוצאת לשום מקום...גם לא כדי לחגוג את ערב שבועות! XD
ועוד נושא ממש ממש ממש מגניב וחשוב
לבן דוד שלי נולד היום בן, שמו אלכסנדר
והכי מצחיק, לדוד שלנו יש היום גם יומולדת וגם לו קוראים ככה^^
ובכללי, אני משפחה של מסטולים מגניבים ביותר, אז תקנאו
חחחח סתם סתם עזבו אני מוזרה עכשיוXD .
יאללה זהו זה, אין לי מה לכתוב עוד
רק רציתי לעדכן עם משהו אחר כבר.
אוהבת 3>
אה ויש לי האנגאובר ואני מגניבה בטרוף XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Naive Bitch ™