הבטחתי לעצמי לא להישבר יותר

וכן, אני באמת עומדת לקיים את זה.

לא משנה בשביל מי ההבטחה, היא קיימת והבטחות צריך לקיים.

נמאס לי לבכות בגלל הריבים שלהם,

ונמאס לי לבכות מכל דבר בעצם.

אני לא רוצה להיות יותר במצבים שפשוט רע לי

זהו, זה נגמר.

וגם אם זה ישוב, אז אני ייקח הכל בפרופורציות

אם יכאב לי, זה יהיה כאב קצר

בלי מחשבות על התאבדות ולא כלום

אני ילדה גדולה, ואני צריכה להתמודד עם דברים כמו גדולה.

אז זהו, די לדמעות ודי לכאב.

האמת, אחת הסיבות להחלטה הזאת היא

מישהו שחשוב לי מאוד, ושלא מגיע לו לסבול יחד איתי.

זה מישהו שאני אוהבת כמו שלא חשבתי שאני יאהב

זה מישהו שהכיר לי את המושג "אהבה".

ויודעים משהו, הוא בן אדם מדהים

ולדעתי, לא מגיע לו מישהי כמוני ובכל זאת

אם הוא רוצה אותי, ואם הוא איתי

כנראה שיש בי משהו טוב

אז כל מה שאני רוצה שהמשהו הטוב הזה ימשיך להתקיים

כי הוא אחת הסיבות להמשך חיי

לזה שאני ממשיכה לשרוד, למרות הכל.

אז מה בעצם אומר כל זה?

זה אומר שמה שאני מרגישה כלפיו זאת אהבה

ואני כ"כ אוהבת לחשוב עליו, ואני אוהבת לדעת שהוא שלי ורק שלי

[מעבר לקנאה]

אני אוהבת את העובדה שזה יכול להימשך להרבה זמן

ואני אוהבת את העובדה שעכשיו אני יודעת שאני באמת אוהבת אותו

ולא כמו פעם, עכשיו אני לא מנסה להכריח את עצמי להאמין בזה

כי זה מה שאני מרגישה.

אני מתגעגעת אליו כשהוא לא איתי

ואני רוצה אותו כל הזמן לידי

וזה הכי מושלם שבעולם להיות איתו או לחשוב עליו

במיוחד להתעורר לידו או במחשבות עליו.

אני מתכוונת להזיז הצידה את כל הפחדים שלי

נמאס לי מהם יותר מידי,

הגיע הזמן להפסיק להיות ידידה שלהם, ולהתיידד עם האהבה

והרגשות היפים, ולתת להם להוביל אותי ואת החיים שלי(: