כינוי:
מרגלת-סיפור בהמשכים גיל: 32 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2010
פרק מספר 17
מקס עדיין לא נכנס למשרד של ליה אבל היא לא הייתה מודאגת, היא ידעה שיכנס. אחרי הדייט אתמול,היא לא יכלה שלא לתהות שאולי טעתה לגביו ,אולי הוא לא הדבר שהיא חשבה שהוא. צלצול
פלאפון קטע את מחשבותיה, על המסך הבהב שמו של דרק. בהתחלה היא לא התכוונה
לענות לו, אבל אחרי מספר רב של צלצולים מציקים היא חליטה לענות לו. "היי ליה מה קורה זה דרק" הוא אמר. "אני יודעת" היא אמרה בצער, היא קיוותה שהוא מבין מנימת קולה שהיא לא מעוניינת לדבר איתו. "מצטער שלא התקשרתי קודם" אבל הוא לא הבין. "היה לי מחנה אימו.." ליה קטעה אותו, התירוצים הצולעים שלו לא עיניינו אותה בכלל "חבל שבכלל טרחתה להתקשר" היא אמרה בעוינות גלויה. "מה?" דרק שאל, מופתע. הוא לא היה בטוח ששמע נכון. "חבל שהתקשרת" היא חזרה על דבריה, מאבדת את סבלנותה מרגע לרגע. "אבל למה? נהנו ביחד!" אמר מופתע. "ראיתי
מה עשית למקס במשחק. אתה יודע שזה יכל לסיים לו את הקרירה?" היא שאלה
בכעס.הוא שתק ולכן היא המשיכה "זה היה מעשה נבזי, שפל, דוחה ואגואיסטי". "את תתני למקס להרוס את מה שהיה בנינו?" הוא שאל בקול משונה. "כן"
היא אמרה וניתקה את השיחה. היא הופתעה מתשובתה. נכון, מקס היה אחת הסיבות
שבגללן לא רצתה להיפגש איתו, אבל לא הסיבה העיקרית. היא הבינה איזה בן הוא.
לקח לה יותר זמן מהרגיל, זה נכון אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. היא לא רצתה לשמוע ממנו יותר. ליה לא האמינה שהוא אפילו לא הצטער על מה שיכל לעולל למקס. הוא הרס לה את מצב הרוח. היא התעסקה קצת בניירת כשצלצול פלאפון נשמע בשנית. אם זה דרק אני לא עונה לו, היא החליטה בליבה והסתכלה על מסך הפלאפון. מספר חסוי. "הלו" היא ענתה בפעם השניה היום. "ליה?" היא שמעה קול מוכר מאוד,קול מוכר מידי. "כ..ן?" גימגמה. "זה מאט" הוא אמר. "היי מאט" היא ענתה ,מופתעת מאוד "מה קורה?" "בסדר, עבר הרבה זמן" אמר. "נכון" אמרה ליה, היא לא התכוונה לעודד אותו. רק הקול שלו גרם לה להרגיש מיליוני רגשות. הקול שלו החזיר אותה לתקופה לא נעימה בכלל. "אז מה קורה? סיימת את הלימודים?" "כן". "איפה את מתמחה? בבית חולים במחלקת ילדים?" היא לא האמינה שזכר את זה. "האמת שלא, אני מתמחה בקבוצת הכדורגל של מנצ'סטר" היא אמרה ביותר חמימות. מסוקרנת לדעת למה התקשר. "וואלה?" הוא אמר בהתרגשות "אז את פוגשת את כולם השחקנים השווים" "כן" היא אמרה, הוא תמיד אהב כדורגל. "ליה. רוצה שנפגש? נשלים פערים... לא דיברנו הרבה זמן" הציע. "אני לא בטוחה שזה רעיון טוב" היא אמרה "אני יוצאת עם מישהו" היססה,כשאמרה זאת. "אה.." הוא שתק לרגע ואז המשיך "אי אפשר להיפגש בתור ידידים?" "אני
לא יודעת.." היא אמרה, היא לא הייתה בטוחה שמקס יאהב את זה. אבל בעצם היא
לא הייתה בטוחה שהם יוצאים בכלל. היא לא הייתה בטוחה שהיא רוצה לצאת איתו. "אני אהיה היום בתשע בפארק מול רחוב פליט. אם תרצי להיפגש, אני שם" הוא אמר "אני לא חושבת ש.." היא התחילה להגיד אבל מאט כבר ניתק. ליה נאנחה וחזרה לניירת, מאט תמיד היה בחור עקשן,והוא ידע היטב איך להשיג את מה שרצה. מקס
נכנס רק בצהרים. הוא בחן אותה, עיניו מרפרפות על גופה. היא לבשה שמלה בצבע
וורוד בהיר. הצבע גרם לעורה להיראות שזוף במיוחד והדגיש את עייניה
הכחולות. הוא בלע את הרוק שהצטבר לו בחלל הפה. "היי" הוא אמר נשען על משקוף הדלת. מנסה להסתיר ממנה את התחושות שהיא מעוררת בו. "היי" ליה בקושי הרימה את ראשה כדי להביט בו "מה קורה?" הוא שאל "עבודה" היא אמרה בקצרה. "איך היה אימון הבוקר?" היא שאלה מנסה לפתוח בשיחה כדי שהמחשבות יעלמו מראשה. היא
לא יכלה שלא לתהות למה מקס לא ניסה לעשות כלום אתמול. הרי הוא כבר הצליח
להקסים אותה,אז למה לא לנצל את המצב ולקבל את מה שהוא רצה כל כך הרבה זמן. אולי כל זה חלק מההצגה החדשה שהוא מנסה עליה. לא.היא פסלה את הרעיון הזה. מחשבה על מאט קפצה לראשה,היא תהתה מדוע התקשר,מדוע נזכר בה. "כרגיל" הוא אמר והתיישב על מיטת הבדיקות. ליה קמה ממקומה ונעמדה מול מקס, הוא בחן את רגליה הדקות והחטובות . "חם היום" היא אמרה ונגעה באקראיות בידו . "מאוד" הוא אמר, נרעד מהמגע שלה. היא אספה את שיערה הפזור,כדי שלא יפריע לה. "משהו כואב?" היא שאלה ומיששה את רגלו הפצועה. למרות שהפציעה כבר עברה ליה המשיכה לבדוק את הרגל. ליתר ביטחון. כל גופו של מקס כאב מההשתוקקות אליה. הוא הרגיש שהוא נשרף, עולה באש. אבל את זה הוא לא יכול להגיד לה. "לא" הוא אמר בעיניים עצומות, מתענג על מגעה. "מקס.. מאט התקשר" היא אמרה תוך כדי מישוש השוק של מקס. "מי
זה מאט?" הוא לא היה מרוכז, הדבר היחיד שיכל לחושב עליו היה ידה של ליה
שנוגעת ברגלו. הוא ראה מול עיניו העצומות את ליה, נוגעת בו ו.. לא. הוא
חייב להפסיק לחשוב על זה עכשיו. "האקס שלי" היא אמרה. מקס פתח את עיניו במהירות, כל גופו דרוך. ההרגשה של רוגע ושלווה נעלמה כלא הייתה. "האקס שלך?" הוא שאל, אולי הוא לא שמע טוב. אולי הוא דמיין. "כן" היא אמרה והמשיכה להתעסק ברגלו של מקס. "מה הוא רצה?" ליה שמעה את הכעס בקולו "שניפגש מול רחוב פליט בפארק בתשע" "אמרת לו שאת יוצאת איתי נכון?" הוא שאל. ליה הפסיקה להתעסק ברגלו וישרה אליו את מבטה "אז זה מה שאנחנו? אנחנו יוצאים?" היא שאלה את השאלה שכל כך הציקה לה. היא
כל כך רצתה לדעת אם היא עוד משהו חולף. המחשבה שתהיה עם מקס רק ללילה אחד
הכאיבה לה. לא,לילה אחד לא היה מספיק לה. היא רצתה יותר ממנו. "מה חשבת שהיה אתמול?" הוא שאל בחוסר סבלנות. "יצאנו. פעם אחת" אמרה ליה "כשאומרים 'יוצאים' מתכוונים לכמה פעמים" מקס
נרתע. הוא לא ידע מה לענות לה. הוא לא טיפוס שיוצא עם בחורות יותר מפעם
אחת.או יוצא איתן בכלל. מצד שני הוא לא יכל לדמיין שלא להיפגש איתה שוב. לא
לנשק אותה שוב. לא ללטף אותה ול.. לא. מקס עצר את מחשבותיו. אסור לו לחשוב
על זה, הוא לא ידע מה יקרה אחרי שישכבו. הוא לא ידע מה ירגיש. הייתה לו
הרגשה שזה יהיה שונה, שונה יותר ממה שעשה עד עכשיו עם כל אישה אחרת. הוא
פחד מזה. פחד מאוד. אבל שהיא תיפגש עם האקס שלה! רעד של כעס עבר בגופו. הוא
לא יכול להסכים לזה. ממש לא. "את לא הולכת להיפגש איתו" הוא קבע. ליה
בכלל לא התכוונה להיפגש איתו. היא התכוונה להגיד למקס שהוא התקשר ורצה
להיפגש איתה אבל היא לא מתכוונת ללכת אבל עכשיו שינתה את תוכניותיה 'מה הוא
חושב לעצמו? אחרי שיצאנו פעם אחת הוא חושב שהוא יכול להגיד לי עם מי
להיפגש ועם מי לא? אפילו לא בטוח שנצא שוב!' "את זה אנחנו עוד נראה" היא אמרה בכעס ויצאה ממשרדה.
בתשע
בדיוק ליה הייתה בפארק, היא לא אהבה לאחר. היא גם לא הייתה להוטה במיוחד
לפגוש את מאט. לאחר שאמה נפטרה מאט לא עמד לצידה. הוא רצה לצאת לבלות,
לעשות סקס ולכיף. אבל זה לא התאים לליה, לא באותה תקופה. היא לא האשימה
אותו כמובן, זה נורמלי שגבר צעיר רוצה את כל הדברים האלה, אבל באותה תקופה
ליה לא יכלה לתת אותם, אז הוא נפרד ממנה. היא לא האשימה אותו גם בזה.
כשהתחילו לצאת עוד שאמה הייתה בחיים ליה הייתה אדם שונה, היא אהבה סקס,
מסיבות,רעש, אנשים, והכל בכמויות, כל הזמן. היא אהבה לחגוג. לאחר שאמה מתה
היא לא הייתה מסוגלת לעשות את כל הדברים האלה. זאת הייתה אשמתה, האהבה שלה
ליציאות ולבתי קפה היא שגרמה לאמה למות. היא גם לא רצתה לשכב איתו באותה
תקופה. היא הייתה בטוחה שזה מה ששבר את מאט. הסקס. אבל הוא לא הבין שליה לא
הייתה אותו אדם יותר, שהיא השתנתה, שהיא כבר לא אוהבת מסיבות, רעש והרבה
אנשים, שהיא לא יכולה לעשות סקס פעמיים ביום אחרי שאמה נפטרה- שהיא לא רוצה
את זה יותר. באותה תקופה היא התחילה ללמוד רפואה, הספרים לא רצו ממנה לצאת
למסיבות, להיפגש עם אנשים ולשכב איתם. איתם היא הסתדרה. אחרי שמאט נפרד
ממנה ליה לא הייתה שבורה, היא רצתה להיפרד ממנו בעצמה אבל לא היו לה די
כוחות נפשיים בשביל לעשות את זה. היא תמיד חשבה שהיא אהבה אותו,אבל מותה של
אימה גרם לה להבין מה אהבה אמיתית היא. והיא לא הרגישה את זה כלפי מאט. לאחר
תקופה קצרה של פרידה מאט רצה לחזור, אבל ליה לא רצתה. היא לא רצתה לצאת עם
מישהו, היא לא רצתה להיות בחברת אנשים. היא רצתה ללמוד בשקט. היה לה טוב
עם השקט בחדר שלה באוניברסיטה. היא אמרה לו שהיא עדין לא מסוגלת והוא לא לחץ עליה. הוא אמר שיחכה לה, והוא באמת חיכה. "ידעתי שתגיעי" היא שמעה את קולו של מאט מאחוריה. ליה
הסתובבה והסתכלה עליו, הוא לא השתנה בכלל. אותן ידיים שריריות, אותו שער
שטני, אותן עיניים חומות ואותן שפתיים מלאות שבעבר לא יכלה להתנגד להן. אבל
עכשיו הכל היה שונה ביניהם. היא לא הרגישה שוב משיכה אליו. הוא גם לא נראה
לה מושך. היא לא יכלה לא לחשוב שהוא בכלל לא משתווה למקס. מקס נראה כמו
נסיך ספרדי,הוא היה כהה,נאה בצורה מטורפת ומושך בצורה מסוכנת מאוד,ומאט היה
מאט,אנגלי נאה טיפוסי. "לא השתנתה בכלל" אמרה ליה. "גם את" הוא אמר וחייך אליה, גם במכנס קצר פשוט וגופיה היא נראתה מעולה היא החזירה לו חיוך מהוסס, היא לא ממש ידעה מה היא עושה שם. "מה
את עומדת ושותקת כמו דג? בואי תשבי פה ותספרי לי מה קורה" הוא אמר והצביע
על הספסל מאחוריו. ליה הלכה בעקבותיו לספסל והתיישבה לידו. "איך היו לימודי הרפואה?" הוא שאל. "קשים" "אני בטוח שהיית מצטיינת" הוא אמר וחייך אליה "נכון" היא אמרה וחזירה לו חיוך "ואיך מהתמחות?" "מעניין" היא אמרה "
'מעניין', זה כל מה שיש לך להגיד על התמחות במנצ'סטר הקבוצה הכי טובה
בליגה? אל תהיי כזאת, תספרי פרטים" וליה סיפרה, היא השמיטה את עניין מקס,
היא לא ידעה מה לספר, היא לא ידעה מה קורה ביניהם. הוא סיפר לה על העבודה
החדשה שלו, הוא מעין מתווך כספים, מתווך בין אנשים פרטיים והשקעות שהם
רוצים לעשות. זה לא כל כך גרועה, חשבה ליה, דווקא נחמד להתעדכן. ליה ומאט המשיכו לצחוק, לדבר ולהשלים פערים. רק אז הבינה ליה כמה התגעגע אליו. בתור ידיד. לפתע השתררה שתיקה. "התגעגעתי אליך" הוא אמר "גם אני התגעגעתי אליך" היא אמרה בכנות מאט התבונן בליה בריכוז, הוא קירב את ראשו לפניה של ליה. ליה נחרדה, אולי הוא לא הבין אותה כראוי. "מאט" היא אמרה והתרחקה ממנו "התגעגעתי אליך מאוד. בתור ידיד" מאט הסתכל עליה, מנסה להבין את מה שאמרה. "לא יכול להיות" הוא אמר בשקט לאחר זמן מה "מאט" היא אמרה בקול רך "הרבה השתנה מאז הפעם האחרונה שהתראינו, אני השתנתי" "חיכיתי לך, אמרתי שאני אחכה וחיכיתי" הוא אמר "לא ביקשתי שתחכה" אמרה ליה מנסה לשמור על קולה רך ויציב "ליה" הוא אמר קולו מתחנן "אני מצטערת מאט" למה הכל חייב להיהרס לה? בצהרים דרק ומקס ועכשיו מאט? מה קורה עם הגברים שבחייה? מאט
הביט בליה,כמה יפה הייתה. היא גרמה לו להשתגע,הוא התגעגע אליה ואל הלילות
שבילו יחד. הוא היה מסוגל לעשות הכל כדי להחזיר אותה לזרועותיו. הוא ידע
היטב שעשה טעות נוראה כשנפרד ממנה. "את יודעת שלאבא שלך יש בעיות" הוא
אמר לפתע, קולו מוזר. הוא לא רצה להשתמש בקלף הזה אבל היא לא נתנה לו
ברירה. הוא רצה אותה,והוא יקבל אותה. לא משנה מה יצטרך לעשות בשביל זה. "בעיות?" שאלה ליה לא מבינה "איזה בעיות?" "הוא השקיע את כל הכסף שהיה לו בהשקעה לא טובה, אלברט המליץ לו עליה" "איך אתה מכיר את אלברט?" שאלה ליה משהו לא טוב קורה פה, היא הרגישה את זה. כל גופה היה מתוח, ידייה התחילו לרעוד מעט. "חבר
ותיק של המשפחה. במקרה באחד הביכורים שלו יצא לנו לדבר על אבא שלך. הזכרתי
לו שהוא חייב לי טובה ו.." חיוך גדול נפרס על פניו ועיניו נצצו. "ו מה?" שאלתי "אמרתי לו שיספר לאבא שלך על ההשקעה הזאת ה'לא כל כך מוצלחת'- בלשון ההמעטה- ושישכנע אותו להשקיעה בה את כל כסופו. הוא הצליח" ליה
לא יכלה לזוז, גופה קפאה. היא נזכרה בשיחה של אביה עם אלברט בטלפון ועכשיו
היא הבינה מה קרה. היא לא הבינה איך אביה יכל להסתיר דבר כזה ממנה. "למה?" היא שאלה, קולה חסר כל צבע "ידעתי
שיכול להיות שלא תרצי לחזור אלי, אז הכנתי קלף מיכוח ליתר ביטחון. אם
נחזור להיות ביחד, אני אוכל להחזיר לאבא שלך את הכסף אבל אם לא.." ליה לא האמינה למשמע אוזנייה. "אתה
חושב שאני זונה? שאני אחזור אליך רק בגלל הכסף?" היא הייתה קמה והולכת
באותה שניה אבל היא חשבה שרגליה לא יחזיקו אותה. היא הייתה המומה,נבגדת
ונעלבת. 'הוא חושב שאני עד כדי כך רדודה?' "את לא זוכרת כמה טוב היה לנו ביחד? והסקס, איזה סקס זה היה! הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים" "אני זוכרת ולא מעוניינת" אמרה ליה בגועל, היא אפילו לא הייתה מסוגלת להסתכל עליו. עוד כמה דקות התרעננות והיא תוכל לקום וללכת משם.
'השעה כבר רבע לעשר' חשב מקס בפעם המי יודע כמה כשהסתכל בשעון שהיה תלוי על קיר המטבח שלו הוא לא האמין שליה נפגשת עם האקס שלה! הוא פשוט לא האמין לזה! הוא כל כך רצה ללכת לשם ולשבור לו את העצמות! מקס מילא שוב את כוס האלכוהול שלו ושתה את תכולתה בשלוק אחד "'מה הוא חושב הבן זונה הזה? ליה שלי ולא של אף אחד אחר!" הוא צעק וזרק את הכוס על הקיר. כשהבין מה שאמר נחרד. ליה שלו? הוא רוצה שתהיה שלו? כן. התשובה קפצה לראשו ללא שליטה וללא רחמים. הרבה בחורות היו שלו, והוא נהנה מכך הרבה זמן, אבל עם ליה זה היה שונה. הוא רצה שתהיה שלו באופן אחר אבל הוא לא ידע באיזה אופן. מקס קם ממקומו לכיוון הדלת. כרגע זה לא משנה באיזה אופן הוא רוצה אותה.
| |
|