שירת הבירבור

בגלידריות לפעמים אני רואה טעם שנקרא "טוטי פרוטי". ואני תוהה - מה זה בכלל, ומי המציא את זה?

אני מניח שהטעם הזה נולד בטעות, תוך ניסיון ליצור טעם פירות סטנדרטי כלשהו, אבל בטעות נשפך יותר מדי צבע מאכל, או סוכר, או שניהם, ונולד הטעם הבלתי מוגדר הזה.
"שנזרוק את הגועל נפש הורוד הזה?" חשב לעצמו ודאי בעל המקום. "שהרי אם אנסה למכור את זה בתור גלידת תות - הלך העסק".

לפתע התרקם במוחו רעיון: "ניתן לזה שם מתקתק, ורדרד ומעורפל - ממש כמו הגלידה עצמה. אולי יהיה כבר איזה פראייר שיסכים לאכול את זה".
כנראה שזה הצליח.

ובתכלס, איך אפשר לפספס עם הטעם הזה שלא דומה לשום דבר? הרי אף אחד בחיים לא יבוא ליצרן גלידה ויגיד לו "סלח לי, אבל לגלידה הזו בכלל אין טעם של טוטי פרוטי!"
זה הטעם היחידי שאין לו מקור מוגדר שאפשר להשוות אליו, ולכן שאי אפשר לטעות איתו.

לכן אם יצאה לך גלידה מגעילה שלא מזכירה כלום בטעם שלה - פשוט תן לה שם חמוד עם חרוז ויהיה מי שיקנה אותה בלי לשאול הרבה שאלות. ועוד יחמיא לך על היצירתיות.