שירת הבירבור

1. לקוראנו תלמידי בית הספר - שיהיה אחלה של חופש גדול.

בהזדמנות זו אני מזכיר לא לשכוח בתיק את הסנדביץ שלקחתם לבית הספר ביום הלימודים האחרון לפני החופש.
בכל שנה ב-31 באוגוסט כשהייתי מכין את הילקוט, הייתי מגלה איזה תפוח שנשכח בילקוט, ואשר ניצל את החופשה על מנת לסרוג לעצמו סוודר פרווה עשוי עובש לקראת בוא הסתיו.

אז לכו כולכם כבר עכשיו ותבדקו שלא שכחתם בילקוט משהו אורגני... לפני שיהיה מאוחר מדי.

2. זוכרים את זה שמישהו מהתלמידים בכיתה היה מקריא משהו, והכיתה הרעישה - אז המורה התעצבנה ואמרה את המשפט הקבוע:

"סליחה! חבר שלכם עומד פה ומדבר, ואתם מפריעים!"
עכשיו, מי היא שתקבע אם הוא חבר שלנו? אולי זה הילד הדחוי הזה שמחטט באף כל הזמן ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלו?!
בתכלס, אם הוא באמת היה חבר שלנו רוב הסיכויים שהיינו מקשיבים לו בכל מקרה...

הגיג 1
אני מדכא את הרעב שלי, והרעב שלי מדכא אותי...

הגיג 2
אני כישלון חרוץ - אבל לפחות אני חרוץ במשהו...

הגיג 3
אצלנו בבניין יש גישה לנכים... גישה שלילית!