גם את היום השני בתיכון עברתי בשלום.
התחלנו בתשע ועשרים (ככה זה הולך להיות כל יום שני) ולמדנו מתמטיקה. החומר היה קל, אבל עדיין - המורה הזאת... מוזרה.
אח"כ הייתה שעת חינוך עם המחנכת ו... לא זוכרת על מה דיברנו. כל-מיני...
אחרי שיעור חינוך הייתה ההפסקה הגדולה. היה ממש ממש כיף! ומצחיק! רעות המשוגעת הזאת התחילה להציק לילד אחד בשם אור. הוא לא הבין מאיפה היא נפלה עליו. היא התחילה לחבק אותו ולצחוק איתו ולשגע אותו. ולא רק אותו! חחחחחחחחח... מצחיקה אחת! ;)
אח"כ היה אמור להיות לי שיעור גיאוגרפיה, אבל לא ממש למדנו (הספקנו רק לשבת בחדר גיאוגרפיה בזמן שהמורה קראה את השמות שלנו...), הלכנו לאולם הספורט ויעל גרמן באה לבקר ולנאום... היה משעמם, כמובן. וכן, ברור שהיא איחרה!
אחרי זה, היה לנו שיעור ספורט. עד שמצאנו את המקום שבו אנחנו אמורות להיות! אררר... היה דווקא דיי נחמד. ^_^ המורה לספורט נראית מאוד... האמממ... ספורטיבית. לא כמו הזקן המתפרק ותפוחי-האדמה האלו שלימדו אותנו ספורט בחטיבה. היא תרוץ איתנו כשאנחנו נרוץ, היא תעשה איתנו את הדברים שאנחנו עושות. היא תתעמל איתנו. מגניב. (:
אח"כ היה לי ביולוגיה!!! D:D:D: אנחנו לומדים אנטומיה - חקר גוף-האדם. הוו, האוססססססססס... *מזילה ריר* דיברנו על סוכרת ועל עוד כל-מיני דברים, ומסתבר שילד מהכיתה שלנו חולה בסוכרת נעורים. מסכן... היה לי כ"כ עצוב לשמוע את-זה. :'(
אח"כ אבא בא לקחת אותי הביתה. אמא הכינה לי אוכל, לקחתי את הספרים של צרפתית ואבא הקפיץ אותי חזרה לביה"ס לשעתיים צרפתית.
המורה דווקא מאוד נחמדה, רק יש לה קצת בעיות שמיעה. לדוגמא: היא שאלה אותי (בעברית) איך קוראים לי. עניתי לה "קוראים לי ספיר". והיא חשבה שאמרתי "ניקול". היא כזה אומרת: "וואו, ניקול זה שם יפה. זה שם צרפתי! את מדברת צרפתית בבית?" וכולנו צחקנו. חחחחחח... עד שהסברתי לה איך קוראים לי... הוו, גאד. גם כל אחד אחר היה צריך לומר עוד חמש פעמים את השם שלו ולאיית לה אותו. חחחח... מסתבר שלא רק לקנ"י יש בעיות-שמיעה.
כשסיימנו את השיעור, חיכיתי לאבא שיאסוף אותי. בזמן הזה, המורה החדשה שלי לצרפתית דיברה איתי קצת ושאלה איפה אני גרה ובלה בלה בלה... היא נחמד מאוד, אני רק מקווה שהיא יודעת ללמד כמו שצריך.
אבא הגיע וחזרתי הביתה. הכנתי שיעורים, נכנסתי להתקלח ועכשיו אני פה, כותבת לכם עוד פוסט משעמם (שבמילא אף-אחד לא מתכוון לקרוא) על אחד מהימים הראשונים שלי בתיכון החדש. בדרך החדשה. בשינוי החדש...
She runs away - Duncan Sheik
,You may not see the end of it
.But luckily she comes around
,It isn't what she talks about
.It's just the way she is
...And she says
?Ooh, darlin', don't you know"
".The darkness comes and the darkness goes
...She says
?Ooh, babe, why don't you let it go"
."Happiness is never how you think it should be so
.I mystified the simple life
.I covered up with consciousness
,I saw myself and broke it down
.Till nothing more was left
,She saw the symptoms right away
.And spoke to me in poerty
,Sometimes the more you wonder why
.The worst it seemes to get
...And she says
?Ooh, darlin', don't you know"
".The darkness comes and the darkness goes
...She says
?Ooh, babe, why don't you let it go"
."Happiness is never how you think it should be so
And then you know there comes a time
.You need her more than anything
You may believe yours are the wounds
.That only she can heal
,Then everything will turn around
.And she becomes so serious
What she chose to offer you
.Was all that you could have
...And she says
?Ooh, darlin', don't you know"
".The darkness comes and the darkness goes
...She says
?Ooh, babe, why don't you let it go"
."Happiness is never how you think it should be so
.But she runs away
...She runs away
...She runs away
...She runs away
...
...She runs away
בבלוג זה
בכל הבלוגים
