טוב, התחלתי לכתוב דיי הרבה על החופש שלי בחו"ל והפוסט פתאום נמחק לי ולא הצלחתי לשחזר אותו! בן-זונה.
אז אני פשוט אכתוב בקצרה, בלי לפרט כ"כ הרבה. מרד.
-
ביום ראשון יצאנו מהבית לעבר נמל אשדוד. כשהגענו, חיכינו לאוטובוס של הספינה, שאמור לאסוף אותנו אלייה. חיכינו דיי הרבה זמן עד שהאוטובוס בא ואסף אותנו.
הורידו אותנו ליד הדיוטי פרי. קנינו שם טוויקס וסניקרס, יאמי! :P אבא קנה גם פאקט סיגריות, שני בשמים, אמא קנתה איזה בושם אחד של ז'אן פול גוטייה, וגם לי קנו בושם. ^.^ כשסיימנו, הלכנו לטרמינל ואבא עשה כמה סידורים.
אח"כ בדקו לנו את התיקים ואת הדרכונים ויכולנו לעלות לספינה שלנו (Magic 1). אבא עשה עוד כמה סידורים ועלינו לחדרינו.
היום הראשון סתם עבר כמו כל יום ראשון בבית-מלון; בריכה, צוות-בידור, אוכל (והרבה אוכל - היו לנו ארבע ארוחות ביום!)...
ביום שני בבוקר, לא הרגשתי טוב בכלל... היו לי סחרחורות וכאבי-ראש, היה לי פיק-ברכיים והייתי חלשה. אולי מחלת-ים, לא יודעת... לא אכלתי כלום בארוחת-בוקר, רק שתיתי. אח"כ הלכתי לחדר לנוח עד הצהריים. כשקמתי, הרגשתי הרבה יותר טוב.
הגענו לטורקיה, לעיר ושמה אלניה, ויכולנו לרדת מהספינה. חילקו את האנשים לאוטובוסים ויאצנו לדרך. כמובן, צילמתי הרבה תמונות והיה ממש כיף.
בהתחלה, עשו לנו סיבובון קטן בשוק הגדול ששם, עם האוטובוס. אח"כ לקחו אותנו לעיר העתיקה, שהייתה דיי יפה.
ולבסוף, לקחו אותנו לשמורת-טבע ממש ממש יפה! יש גם מסעדה שם, והאנשים יכולים לאכול כשהשולחנות והכיסאות בתוך המים.
אח שלי ואני השתכשכנו קצת במים ונהנינו מאוד!
אח"כ לקחו אותנו בחזרה לשוק ונתנו לנו בערך כשעה וחצי להסתובב בחופשיות. היה כיף להסתובב בשוק, גם היה הרבה צל, ככה שלא היה חם כמו מקודם.
כשסיימנו להסתובב ולקנות דברים, חזרנו לספינה.
ביום שלישי הגענו כבר בבוקר ליוון, ואחרי ארוחת-הבוקר חיכינו לאישור מצוות הספינה שאנחנו יכולים לרדת. אחרי שירדנו, שוב חילקו את האנשים לאוטובוסים ויצאנו לדרך.
טיילנו ברודוס (כ"כ יפה שם!) וביקרנו בחנות של אומנות מקרמיקה, שהכל היה ממלאכת יד. היו שם דברים מדהימים! ראינו איך איש מפסל כד בדקה (טוב, הוא כבר מיומן), וראינו איש ואישה שאיירו וצבעו את הדברים שהכינו. זה היה פשוט מדהים!
אחרי שסיימנו את ביקורינו שם, נסענו לעבר לינדוס (הנקרא גם 'הכפר הלבן'). לינדוס פשוט מ-ד-ה-י-מ-ה! נתנו לנו זמן חופשי להסתובב בשוק ואח"כ לקחו אותנו לראות את בית-הכנסת העתיקה, שנבנתה לפני כ-500 שנה בערך. היא הייתה מדהימה. כל-כך יפה!
לבסוף, נתנו לנו עוד זמן להסתובב בשוק אחר בעיר. אחרי שסיימנו, חזרו לספינה.
ביום רביעי הגענו לקפריסין, לעיר ששמה לימסול. אחרי ארוחת-הבוקר ויותר משעתיים של עיכובים (...), הותירו לנו לרדת מהספינה. שוב - חילקו את האנשים לאוטובוסים ויצאנו לדרך.
נסענו דיי הרבה עד שהגענו לאיזה יקב עתיק מאוד. נכנסו לשם וכמעט נחנקתי! היו שם כ"כ הרבה אנשים במקום כזה קטן...
הראו לנו גם כנסייה אחת, לא אחת מהיפות...
אח"כ הסתובבנו טיפה בשוק.
לבסוף, לקחו אותנו ל'המקום של קטרינה' - מקום של דברי-מתיקה מסורתיים בקפריסין. טעמנו טיפה, אבל זה היה מתוק מדי...
אח"כ החזירו אותנו לספינה.
ביום חמישי כבר חזרנו הביתה. הום סוויט הום!
-
זהו, בלי לפרט הרבה ובלי כלום.
ולמה? כי לפעמים אני כ"כ שונאת את ישרא!
ישבנו אתמול ודיברנו. אמא ואני. דיברנו על הרבה דברים, כמו שמזמן לא עשינו.
דיברנו על החטיבה, על התיכון, על כ"כ הרבה דברים.
הסתכלנו יחד על תמונות מהילדות שלי ושל אחי, על תמונות של אמא ואבא, מאושרים.
זיכרונות. זיכרונות.