לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נערה מתבגרת שרוצה רק להיות שלמה עם עצמה .



כינוי:  טיפשעשרעית בבלגן

בת: 30

ICQ: 238911183 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

יום השואה ++


יום השואה,
[לא הצלחתי לעשות פה תוידיאו אז...,שיר שממש אהבתי ושרה היום בטקס ילדה חמודה עם קול אחד המדהימים ששמעתי]

6 מיליון + יהודים שנהרגו בדם קר,מול עיניי כולם,בייסורים,במשרפות,בתת משקל-מתוך רעב,
לזכור ולא לשכוח את אותם היהודים שנלחמו יום אחרי יום על חייהם,
אלה שהתקווה שלהם נגמרה בעת כלשהי,ואלה שהתקווה המשיכה לשרור בהם
אלה שמצאו את סוף חייהם נגמרים בייסורים ובכאב רב,במוות קר ומגעיל
ואלה,שהצליחה להינצל,אותם יהודים שמעבירים לילדיהם,נכדיהם,ונינם את ההיסטוריה ואת מה שעבר עליהם
אלא שאצלם ה'לזכור ולא לשכוח' מעבר לכל וחשוב מכל.
חלק מרגישים אשמה,בעקבות כך שהם נשארו חיים והאחרים מתו.

כל אותם האנשים שעברו את את השואה ,הזיכרון לא יימחק להם אפעם
שום תשלום מהגרמני,לא ייכפר על מה שעשו
לא ייכפר על שרצחו לנגד עיניהם את משפחותיהם ואת קרובייהם,אנשים ילדים וזקנים ביריות קרות מדם
כל אותם הילדים שגבעו מרעב,כל אותם הילדים שהתייתמו בשואה

היום,המחנכת שלי סיפרה לנו 2 סיפורים וביניהם כל מיני פרטים שהתחברו
היא הביאה לנו קטע שכתב ניצול שואה שנשארו הוא ואחיו, 
שאביהם,אמם,ואחותם נספו בשואה
זה היה מצממר,הוא קרא לקטע שילומים
הוא תיאר את משפחתו הוא פשוט...
הקטע הזה היה מצמרר,

אח''כ באו הסיפורים על ד''ר מנדל,ועל היטלר
אותם אנשים שלא תפסו ולא נאשמו,ולא נשפטו,ולא נענשו
ולא כלום.
על היטלר אני חושבת שכולם יודעים
אבל לאלה שלא יודעים על ד''ר מנדל-
הוא היה איש שהרבה לעשות ניסויים במיוחד בילדים
ובמיוחד מיוחד בתאומים, והדובדבן בקצפת-תאומים זהים
והכי מצחיק אותי שהוא נשבע כאשר סיים בית ספר לרפואה הוא נשבע שירפא ואני מדישה לרפא ולא להזיק
לכל אדם ללא הבדל של דת,גזע,מין,מוצא,צבע וכו'
 הוא ערך ניסווים בתאומים ובילדים הזריק להם כל מיני חומרים
הזריק ודקר אותם בעיניהם,והכי מצמרר ללא כל הרדמה,
תחשבו שאתם נוגעים קצת בעין מתחיל לשרוף ולכאוב
הוא הכניס אשכרה מחט לתוך העין שלהם
והעיקר הניסויים המזדיינים שלו,
היה בשואה אחרי זמן של ניסויים שלו דבר הנקרא 'סלקציית חיים ומוות'
נקרא לזה כך אם אפשר..
היו מעמידים בפניו ובפני עוד רופאים אנשים,אלו הפונים ימינה-למחנות העבודה,למה שאפשר לקרוא 'חיים' אם בכלל.
אלו הפונים שמאלה-למשרפות למוות.
אלו היו הזקנים,החולים,אלו שלא היו 'כשרים' בינהם לעבודה
שלוקחים להם משאבים רבים,ואני מתכוונת שהיהודים לוקחים לגרמנים
והכי מזעזע אותי,- 
מסכנים הגרמנים חבל סבאמת,קדושים לא זזים מילימטר אז למה שיקחו בידיים שלהם תתינוקות היהודיים הסריחים והמהמים למשרפות,מפיתאום
זורקים אותם לבורות  של המשרפה הנמצאים בחוץ,חיים
והתינוקות מתים.

פשוט מצממר כל החרא שהוא עשה,
אחכ' היא סיפרה לנו שסבתא שלה הייתה אצלו
אצל ד''ר מנדל
וממש במזל,היה שם חייל נאצי שכניראה היא הזכירה לו את בתו
אז הוא הבריח אותה למחנות העבודה במקום עוד שהות אצל ד''ר מנדל שכניראה תסתיים במוות

הוא אשכרה מרוב שאהב תסלקצייה המזדיינת הזאת הוא אמר לאמיתים שלו לרפואה
שיעזבו,הוא יעשה את המשמררת שלהם במקומם,
מרוב שהסלקצייה הייתה אהבתו,בנוסף לניסויים על תאומים וילדים.

לפני מינוס פלוס שבועיים ראיתי סרט אימה שהתבסס על ד''ר מנדל
על תאום זהה שמנדל עשה על ניסוי ומאז הוא רודף אחרי כל תאום שנולד,במיוחד אם הוא זהה.

כל העניין הזה פשוט מצמרר אותי כל פעם מחדש.
ביסודי תמידתמיד עוד לפני שהכל התחיל הייתי סחוטה דמעות
מאז החטיבת ביניים / התיכון מה שתירצו
נסגרתי מבחינה רגשית כלומר-איי בכייה בציבור
דני כל יום שואה יומיים לפני אותו יום ושבוע אחרי בדיכאונות ובכי על זה
היום ככ' עיצבן אותי
כי היא נותנת הרגשה שמי שקצת צוחק,או לא בוכה,או לא עצוב הוא מזלזל בשואה
וזה מרתיח אותי
כי כל אחד בוחר להתמודד עם היום ועם השואה בדרכו שלו.
זה שהיא בוכה לא אומר שאלו שצוחקים מזלזלים בזה.

ערב טוב ♥ אם אפשר
עידכן ישמצב  למחר.








נכתב על ידי טיפשעשרעית בבלגן , 12/4/2010 20:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,144
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטיפשעשרעית בבלגן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טיפשעשרעית בבלגן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)