נערה מתבגרת שרוצה רק להיות שלמה עם עצמה .

טוב,

אז בפורים טםטםטםטםטם.,.היה נדיייייייירD:

באמת היה כייף אומנם לא יצאנו למועדון וזה,.בגלל שאני רק בת 13 ו.,היי  היום אני בת 13 וסוף חודש רביעיD:

וגם ראיתי את בןבן[כן החלטתי להפסיק עם השם הבדויי ולקרוא בשמו האמיתי והמדהיםD:]

הוא צבע שיער והתחפש והיה פשוט מדהים,

והקטע הכי הזוי שהשם שלו זה השם שאני הכי אוהבת יענו לפני שעוד ראיתי אותו וזה,

אם היו שואלים אותי איזה שמות את הכי אוהבת,הייתי אומר:בן,אושר זהוX:

אלה השמות שאני הכי הכי הכי אוהבת,

קיצור,בחופשש

טםטםטטםטם,.,

יום שני הלכתי עם אבא ואחי ליד ושם,

ראיתי שם כל מיני סרטונים שממש זעזו אותי יענו הייתי על סף בכיי

הייתה אישה שסיפרה שבבורות שהם עצמם הכינו שלא ידעו לפני כן שבסוף זה יהיה 'הקבורה' וסוף חייהם,

שהיו שם ערמות של אנשים בבור,אנשים מתים.

שהנאצים כיוונו עליה רובה וממש בדרך נס הירייה לא פגעה בה והיא עשתה אותה מתה ונפלה לבור,כאשר היא ממש בחלקו העליון,

שהיא שמעה את כל הילדים שעוד חייו וניצלו כמוהה יותר בעומק הבור בוכים,

שבלילה שהנאצים הבחינו שיש עוד חיים בבור הזה הם שלחו יריות עד שלא נשמע שום קול,

שהאאישה הזאת הייתה אז פאקינג בת 7

ילדה!

פשוט ילדה

ו הוהוהו הנאצים?

קניבלים חססרי לב אני לא מבינה איך יש להם את האומץ לקחת את הרובה ולהרוג את הכמות של האנשים שמתן 'בזכותם' ובגללם,

כאילו הם לוקחים חץ ופוגעים בקרש של המטרה רק הפעם החץ הוא הרובה והמטרה היא היהודים.

אני לא מסוגלת להבין את זה,

ו-וואלה אחרי שראיתי את כל זה,המודעות שלי עלתה יותר ויותר,

הבנתי יותר מה קרה שם,

הזדעזתי יותר,

נחרדתי יותר

קלטתי דברים שעד לאותו רגע לא הבנתי,

פשוט מחריד.

אז אחרי הביקור ביד ושם הלכנו לבית הקברות של הרצל,יצחק רבין[האנדרטות] וחללי צהל[הקבורות],

ראיתי את הקבר של חבר של אבא שלי,

שהתאבד ביום הולדתה של אחותו,

שעכשיו כל יום הולדת שלה זה יום עצב,

שהוא התאבד בזמן ששירת בצבא,

בגלל זה שמו אותו בחלקה של ה'מתים הרגילים' ולא המתאבדים,

למרות שלפי דעתי בין אם אדם התאבד ובין אם הוא נרצח או קיבל התקף לב ומת או כל דרך ומת

צריך להשים אותו באותו אזור כי הוא בן אדם והוא גם חיי ולפי דעתי הוא ראוי לכבוד הזה.

יותר מאוחר בלילה-ערב נופר באה מכפר סבאאאאאאאאאאאא וגם מיטלי ועשינו לילה נוסטלגיות:D

הייה מממממממממממש ממממממממממממממממש כיף .

יום שלישי הלכנו -אני אבא אמא ואחי- לאחות של אמא -שושי רוני ליאת הוד לירן ועדי-

איך שהגענו ירדתי למטה לקחתי את הXLשהבאתי מהחנות של אבא שתיתי שאני יושבת על במדרכה בערך ליד המרפסת של שושי,

וכשאני שותה לתומי הוד ודור יורים כדורים מהרובה של הוד:D

ומנסים לפגוע הכי קרוב לפח זבל שנמצא מול המרפסת ,ואז כשאני מסיימת את הXL מבקשים ממני

להקריב את חייו של הXL שלי בשביל פגיעה בו,

אז אמרתי סבבה שמתי על הכביש והוד פגע בו ורצח לי אותו):

חח אח"כ הם המשיכו לירות וגם לירן הצטרף,

ואז הם אכלו צהריים ואני לא עליתי כי לא הייתי רעבה,

וגם אכלתי בחנות של אבא,אז וויתרתי.

ואז שהם סיימו שמעתי את הוד נכנס לחדר והבנתי שהוא מתארגן לעבודה[כןכן הייתי ממש קרובה לבית ושמעתי אותו צועק לשושי את זהX:]

וכעבור כמה דק' הוא ירד למטה עם מדים של מקדולנד'ס ובדיוק שמעתי שיר ספרדי אז הוא אמר לי לעלות לחדר שלו ולהיות על המחשב אם בא לי[אבל בסוף לא הלכתי]נכנס לאוטו הפעיל את השירים היפים שלוD:

ו........עזב אותי תמורת המקדולנד'ס שלו,פשוט חחוצפהX:

חח אח"כ עליתי הביתה ושיחקתי עם עדי ליאת ודור:D

שמעו אני יותר נפתחת לקטנטנים ממני מאשר לגדולים מה גם שלוקח לי זמן להיפתח גם אם הם אנשים שאני מאוד מכירה או מאוד קרובים אלי.

לוקח לי שעה חצי שעה עד אני נפתחת ממשD:

הגיע הערב חזרנו הביתה רקדתי וזה,והמצאתי קטע של ריקוד,

ו.,.עשיתי עוד דברים והלכתי לישון,

אהעא גם עשיתי מקלחת וששמתי את המסכה של השיער הייתי צריכה לחכות 3 דק' אז שכבתי כזה באמבטיה ועצמתי עיניים ואני חושבת שקצת נרדמתי שם]:

יום שלישי,

הייתי כמעט כל היום בבית עד שיצאנו לישפרו סנטר[מרכז בעיר]וקניתי מתלה לחדר שאגב הרכבתי לבד לבד וכל פעם שאני נכנסת לחדר אני מדמיינת את הוד או בן במקומו,לא יודעת למהX:

מ-ש-ו-ג-ע-ת

הבטחתי תמונות מפורים אז:

בבקשה קבלו את היפפה להלהלהלהל:P[והתחפשתי למלאך שחור לבן להזכירכם]

וזהוו לפה,.,P:

משקל:

אני לרוב בזמן האחרון רוקדת,

ועושה כל מיני ספורט עם בעיקר עבודת רגלייםD:

וזה בהחלט מוריד מה שאני אוכלת D:

עם בריכה לא הלכתי מיום שלישי[לא הקרוב שהיה ,לפניו]

אולי נלך בשישי או שבת,ואם לא נלך בראשון אחרי הספינינג שםD:

אני בהחלט הולכת להשקיע בזה

זה הדבר היחידי שמעסיק אותי כרגע.

בהצלחה לי:P

לללללללללילללה טוב אני עפה לישיון נראלי אחרי טיוי ועוד מחשב

מחר יש בצפר,

חבל שנגמר ה'חופש' הכל כך ארוך

333>

עד לפעם הבאה.

נ.ב

על הסיפור בפוסט הבא,

=\

כואב לי הראש אין לי כוח לכתוב.