מחפשת בסיבוב

שבת לא רעה עברה על כוחותינו. החום גרם לנו להישבע שיום שישי אחר הצהריים יהיה שמור לכלום, בערך.

ישיבה על הספה בסלון, עיתונים. החתול מחפש לו פינה קרה על הרצפה, אנחנו צופים ב"חוק וסדר: מדור מיוחד", מפגשים נעימים עם רציחות ופיענוחן תמיד הרגיעו אותנו. איזה זוג מוזר, בחיי. בין לבין רואים פרקים שהקלטנו של "משפחה מודרנית", אחד הסיטקומים החדשים האלה שלא גרמו לציפיות והפכו להתמכרות. מצחיקה המשפחה המורכבת הזו. מצחיקה ומזכירה לנו המון דברים שבאים לידי ביטוי במשפחות שלנו.

אחר כך אכלנו ארוחת ערב. כחובבת בישול אני מסתכנת בכל שישי במתכון חדש שמעולם לא ניסיתי. הפעם הרחבתי את יריעת הקולינריה שלי בעזרת דלורית, ירק שנראה לי כמו טעות של הטבע, או של אלה שחיברו אותו במעבדה, ומעולם, מעולם, לא ניסיתי בעבר.

חתכתי קוביות, או יותר נכון, ניסרתי קוביות, כי הדלורית לא מתמסרת בקלות, שמתי סילאן, שמן זית, כל הדברים האלה שאהרוני והחברים שלו אוהבים. שמתי בתנור. יצא כמו דלורית ועליה סילאן ושמן זית, אבל יושבי הארוחה סלחו לי על הפשטות, כי היו נורא רעבים.

קפיצה לנשנש גלידה חתמה את שישי. מדהים איך החיים משתנים כשחוצים את הגבול לצד המזרחי של איילון. פעם, בשעות האלה של שישי, עמלנו על הופעתנו החיצונית כדי לצאת אל העיר שחיכתה לנו ממש מתחת למדרגות, מבקשת לאחד אותנו עם החברים שלא ראינו כל השבוע, עם מוזיקה רועשת וקצת אלכוהול. זה לא קורה בזמן האחרון ולא ממש אכפת לי.

את המפגשים עם החברים אנחנו דוחסים לשישי בבוקר, על קפה, לשבת אחר הצהריים, על הים, או במהלך השבוע. בשישי בערב אנחנו מתכנסים בעצמנו ורואים טלוויזיה, שידורים חוזרים של "הישראלי היפה" של "ארץ נהדרת" והדוקו החדש על הדוגמניות, שגרם לי לקוות שאלד בנים.

שבת הייתה סיפור אחר לגמרי. פעילות משפחתית שנכפתה עלינו מהצד שלו. יום נישואין להורים שלו בישר טיול משפחתי לקיבוץ בחן, שם מחכה פארק הסחלבים החדש, "אוטופיה". לפני כן, עצרנו בהרצליה לפנקייק. זה לא עניין של מה בכך. כבר כמה שבועות שאנחנו מקבלים רמזים שעלינו לבקר בבית הפנקייק. אנחנו נוסעים ורואים שלטים, פותחים את הטלוויזיה ומישהו מכניס את בית הפנקייק לתוך בדיחה, זוג חברים הרחיב את הדיבור על המאכל האמריקאי השמנוני בפגישה אחת, ואנחנו הבנו שיש כאן מסר: צריך לפקוד את בית הפנקייק, ומהר.

אז הלכנו, ובכלל לא אכלנו פנקייק, אלא אחת מארוחות הבוקר האלה שמתוארת כנורא טעימה: "לחם טרי, סלט ירקות קצוץ דק, מבחר גבינות". מקבלים בסוף צלחת של ילדים עם כפית גבינה לבנה של תנובה, שני מלפפונים, הרבה בצל, עגבניית שרי אחת ופוקצ'ה שחיממו במיקרוגל, אבל אין אצלנו בררנות - היה קפה של בוקר, וזה מה שחיפשנו, כנראה.

אחר כך הכרחתי את הנהג לפקוד חנות יד שנייה בדרך לקיבוץ בחן, זה היה ההיי-לייט של היום בשבילי, כי מצאתי שתי שמלות וחצאית. היה קטע מוזר בחנות. בפעם הראשונה בחיי הנישואין שלנו, שהחלו בינואר האחרון, אמרתי לזוגון את צמד המילים הבאות: "בוא, הולכים".

זה נעשה בטון לא אופייני, נאצי-שיק, וזה הצחיק אותי נורא. וגם אותו, אחרי שהתגבר על ההלם. מסכן, גם חנות יד-שנייה עמוסה בחולות אופנה שבאו למצוא "שמלות נדירות משנות החמישים והשישים" וגם אישה הורמונלית אחת, שלקח לו לרעייה, ומשפיטה אותו. שלחתי עשרות התנצלויות בדרך לסחלבים. והוא פשוט צחק עליי.

"אוטופיה" היא מקום מדהים. הסחלבים תוקפים אותך בתוך הסאונה המתבקשת מכל כיוון. הזיעה ניגרת כי זה קיץ, ובכל מקרה הסחלבים צריכים לחות מטורפת, אבל היופי של הפרחים האלה וההקפדה המשוגעת של מי שיצר את המקום הזה גרמה לי לחייך ולשכוח שאני נמסה מחום וזקוקה למקלחת קרה. כך עברה החווייה עבור כל הנשים שלקחו חלק בטיול המשפחתי. הגברים - הם בעיקר חיפשו את הנקודות בתוך הפארק הזה בהן ניצבים המאווררים הגדולים, המעניקים נחמה קטנה בדרך אל הסחלב הנדיר הבא.

משום מה, נחמד לי הרבה יותר עם המשפחה שלו מאשר עם המשפחה שלי. הם לא מעיקים עליי, לא חוקרים ושואלים שאלות, לא מקשים. השיחות נעימות, חברותיות, אוהבות. היה קליק מיידי איתם והוא מערב הרבה חוש הומור וצחוקים. ההומור שלי התאים להומור שלהם, אצל המשפחה שלי ההומור שלי נתפס תמיד כמוזר.

כדי לגרום בכל זאת לנפש להיטלטל, קפצנו אחר כך להורים שלי. שם היה שקט ויקטוריאני של שבת אחר הצהריים, ואמא שממלאת את החלל בשיחות חולין חוזרות על עצמן. מפחיד אותי לחשוב שיום יבוא ואהיה דומה לה, כך כולם מבטיחים לי.

בדרך הביתה, הייתה שקיעה יפה על כביש החוף, ולא היו פקקים של שבת בערב, אולי בגלל שרוב הגברים ראו מונדיאל ונעלו את הנשים והילדים בבית. היה שיר נהדר ברדיו, טרוויס, פרחים על החלון. ואני העמסתי את כל הקניות מהמשתלה של "אוטופיה", עליתי במדרגות הביתה, שתלתי את הפרחים בעציצים וחיכיתי שהערב ירד. היה יום טוב.

שמיעה סלקטיבית: חוזרת אל השיר של טרוויס כדי להתחיל את השבוע בטוב.

לחצו על הפרחים שעל החלון לשמיעת השיר.