אני ממש רציתי לראות את הסרט "כמה טוב להיות פרח
קיר", כי קראתי את הספר ואמה ווטסון משחקת שם.
אז כשחברה שלי אמרה שחבר שלה (שהם בד"כ בסופ"ש
תמיד ביחד) לא בעיר, קפצתי על הרעיון,
והצעתי שנלך לסרט, שאין אותו בקולנוע
בעיר שאני גרה בה אז אנחנו צריכות לצאת לסינמה סיטי שמחוץ לעיר.
היא הסכימה והבטיחה לי שנלך.
ביום שישי היא כתבה בשיחת וועידה עם
החב'רה המגניבים שלנו בפייסבוק שאין לה כסף ובגלל זה היא לא תוכל לבוא,
ושאני בטח אהרוג אותה אז שהם ידברו
איתי על מה עושים במקום.
אני שונאת, פשוט שונאת שהיא עושה את
זה! במקום לבוא להגיד לי, היא מוצאת דרכים אחרות,
היא לא מדברת איתי בכלל ורומזת לפניי
שיש מצב שאמא שלה לא תביא לה כסף, ובמקרה הזה היא גם השתמשה בשיחת וועידה הזאת.
אז על הקטע הזה הייתי עצבנית.
עד שאתמול כששאלתי אותה מה היא עשתה ביום שישי, היא ענתה לי שהיא שתתה עם חבר'ה (לא מגניבים בכלל) אחרים ועם חבר שלה.
נו, ומה יכול לעלות לי?
שהיא הבינה שחבר שלה בעיר והמציאה לי
תירוץ שאין לה כסף והיא לא יכולה.
אם אין לך כסף איך את שותה?
זה כ"כ פגע בי. תבואי, תגידי לי
שאת לא רוצה, שאת רוצה להיות עם חבר שלך,
אל תסבני אותי.
בכ"מ אני הייתי עם החבר'ה
המגניבים שלי בפנטהאוז של אחד מהם והיה ממש כיף,באמת שנהניתי.
