אז מחר אני חוזרת לגבול עזה. בסדר, בחרתי לשרת שם. פשוט הקטע של ההסמכות שאמרו שזה יהיה קשה, נורא מפחיד אותי. אני לא רוצה להרגיש כישלון אני לא רוצה שיהיה לי קשה מדי וגם היציאות בהסמכות.. 17/4 11/3 אמרו לנו לארוז ל17 ימים ליתר ביטחון כי לא ידוע עם מה נתחיל, ה-17/4 או ה-11/3 מקווה להתחיל עם ה-17/4 ולסיים עם זה וגם כי יש ערב מחווה לבוב מארלי בת"א ב13/2 וב14/2 וזה יוצא טוב עם התאריכים של זה.
ברביעי הייתי במועדון בהרצליה עם חברה ושתי חברות שלה שהתחברתי אליהן שתינו לפניי שנכנסנו בפיצוציה מזמן לא שתיתי
משהו כמו שנה
אפילו במליה לא שתיתי בזמן שחברות שלי היו שפוכות אבל התחשק לי אז שתיתי ורקדתי לא כמו שרקדתי במליה, אבל גם משוחרר וכמובן שערס נדבק אליי. איך לא. בכל מקרה. זאת לא הפואנטה.. כשהייתי בבה"ד היה שם אחד שנדלקתי עליו והוא כבר השתחרר בקצרה- הערתי אותו באוטובוס בתחנה האחרונה ומאז הוא זכר אותי כהזאתי ש'הצילה אותו' (אני ועוד מישהי מהעיר שלנו) ומאז כל פעם שהוא ראה אותי בבה"ד, בעיקר בשעת ט"ש הוא התקדם לעברי ואמר שלום ואפילו הכין לי תה פעם אחת , ישבתי עם חברים שלו כמה פעמים (ועוד בנות כי שילוב ראוי ארור) אבל בעיקרון נדלקתי עליו, הוא מנגן תופים וגיטרת באס (אפשר להבין למה נדלקתי) עד שעוד בחורה מהקורס שלי, שהייתה איתי בחדר, גם נדלקה עליו , והתחילה לחפור לי עליו וזה הוריד לי ממנו בטירוףףףף והיא התחילה איתו וגרמה לעוד מישהי מהקורס יעני לסדר לה אותו.. וקיצר ירד לי ממנו. אבל ביום רביעי , כשהייתי מסטולה, וכבר חזרנו הביתה מהמועדון שלחתי לו הודעה בפייס והוא זרם עם השיחה אבל יום למחרת הייתי כל כך מובכת, הייתי בטוחה שזה היה חלום, בחיי! ואז ראיתי שלא... אז שלחתי לו מצטערת שהטרדתי אותך באמצע הלילה.. אבל בהחלט ירד לי ממנו . סתם פאדיחות עשיתי לעצמי.