יום שני היה לי קונצרט בהיכל התרבות.
שרתי דואט עם עוד מישהי, הבית הראשון והפזמון הראשון אני שרתי, היא את השני,
ואז חצי בית שלישי היא ואת השאר אני ואז ביחד את הפזמון האחרון. תוך כדי שהמקהלה מלווה אותנו בקולות.
הרגשתי לחוצה לפני, מאוד, לא יכלתי לנשום, ומי שבתחום יודע שאי אפשר לשיר בלי תמיכה והוצאת אוויר.
אז חברה שלי מהמקהלה הרגיעה אותי ועליתי לבמה ושמעו שהתרגשתי אבל לא יותר מדי.
היה טוב בסה"כ, יצאתי עם תחושה ממש טובה מהקונצרט הזה. זה היה הקונצרט האחרון, קונצרט סיום לבוגרים.
ואני כבוגרת הייתי בפרונט, לרגע הזה הרי חיכיתי כל השנים שהייתי במקהלה, שסוף סוף יהיה לי קול, יעני שישמעו אותו, אותי.
בקיצר היה ממש נחמד לשיר על במה.
אני ממש רוצה לעשות את זה עוד, כדי לצבור ניסיון ולהתגבר על הפחדים והחששות.
אבל כתחביב לא כמקצוע.
סיימתי בית ספר,
סיימתי בקונסרבטוריון,
הכל מסתיים בסופו של דבר.
שום דבר לא לנצח..
הקלה כ"כ גדולה מסיום בית ספר, אך עם זאת פחד מהעתיד הלא ידוע.
עוד שבועיים בת 18.
עוד חמישה חודשים ו11 יום מתגייסת.
זה הרבה זמן, יש אנשים שמתגייסים אוטוטו ולי יש קצת פחות מחצי שנה!
ובכל זאת אין לי מושג מה אני רוצה לעשות בזמן הזה. אולי פסיכומטרי,
לטוס לחו"ל זה בטוח, השאלה היא לאן ... יוון? קפריסין ? מה עדיף ?
כריתים או איה נאפה ? או אולי קוס או בורגס?
למען האמת זה באמת שלא משנה לי לאן. העיקר לטוס..
ביקשתי את זה ליום הולדת ואני מתכננת לטוס עם עוד חברה, ההורים שלי פוחדים שזה רק שתי בנות.
יש להם ממה לפחד כמובן.
אבל באמת שכ"כ באלי להשתחרר כבר ושזה יהיה במקום מרוחק ונידח שכבר לא אכפת לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Bang-Bang-BANGITY-Bang