תמיד אהבתי ג'ינג'יות. 

עוד בכיתה א' אני זוכר שהמורה הושיבה אותי ליד נעה ד., הג'ינג'ית המתולתלת המנומשת שהייתה התירוץ האישי שלי לכשלונות במבחנים. 

אני זוכר שעות שלמות אותן העברתי בבהיה בתלתליה הכתומים הזוהרים, שבשעות הצהריים המוקדמות נצנצו באור השמש, והוקסמתי. 

אבל אחרי נעה ד. היו עוד רבות שדגו את עיני ברעמת שיערן הכתומה. 

את נעמי הכרתי בכתה י"א. ג'ינג'ית יפיפייה או שאולי רק ג'ינג'ית רגילה שבעיני, כמו כל שאר הג'ינג'יות, הייתה יפהפייה. היא עברה לכיתת הביולוגיה שלנו אחרי שהחליטה שמגמת פיסיקה קצת גדולה עליה. במשך כל השנה הייתי בוהה בה בשיעורים, בהפסקות, באוטובוס בדרך הביתה. 

יום אחד ראיתי אותה מנסה לאסוף את השיער שלה אחרי השיעור ואחרי שהוא ברח לה פעמיים מהגומייה החלטתי שהגיע הזמן לגשת אליה. 

"את צריכה עזרה עם זה?" שאלתי, מיתמם. 

"אתה יודע לקלוע צמה?" 

נטלתי את שיערה בין שתי כפות ידי והרגשתי איך מיתרי האש שלה מנגנים בין אצבעותיי, דרך ידיי, כתפיי, חזי,אל תוך ליבי. 

מעולם לא קלעתי שיער כלשהו. לא היו לי אחיות קטנות, או אחיות בכלל, אבל מתוך תצפית של שנה על האופן שבו היא אוספת את שיערה, הצלחתי ליישם את השיטה והמיומנות באופן שהפתיע אפילו אותי. 

הידקתי לה קוקו גבוה ומתוח ומשכתי קלות כדי שיהיה הדוק ממש ואמרתי "זו לא צמה אבל השיער שלך יפה בכל מצב לדעתי." וברחתי משם לפני שהיא תראה איך הפנים שלי מחליפים צבעים. 

מסתבר שהייתי הראשון שהחמיא לנעמי על השיער שלה. מסתבר שהייתי הראשון ששם לב לנעמי (ככה היא טענה, בכל אופן) 

וסיפור האהבה ביננו נמתח על פני שלוש שנים סוערות ויפהפיות, כמו השיער שלה. 

הייתי משוגע מאהבה כל כך, כמו שלא הייתי מעולם, אפילו תהיתי, באיזו מחשבה שטותית חולפת, האם זה רק שיער האש הבוער שלה, או שאני פשוט אוהב אותה גם בלי שום קשר.  

בלילה לפני שנפרדנו נעמי חזרה הביתה מהצבא ובאה לישון אצלי.

למרות שעבר כל כך הרבה זמן מאז שהתחלנו לצאת היא תמיד הייתה מלאת תשוקה, מלאת אהבה, מלאת אש , שורפת אותי בנשיקות שלה.

ואני, שבוי בקסמיה, או בקסמי שיערה, ושבוי אף יותר בשאלת הקסם הזו, עצרתי אותה.

נעמי היפהפייה פקחה למולי זוג עיניים עגולות,גדולות וכתומות, לא מבינות.

"הלוואי שלא היית ג'ינג'ית." ניסיתי ללחוש הכי בשקט שיכולתי. בתוך תוכי קיוויתי שלא באמת אמרתי את זה.  

והיא הביטה בי, המומה, פגועה, כמעט כועסת. 

שתקתי. 

היא קמה מהמיטה,

התלבשה,

אספה את רעמת האש שלה בגומייה לכדי קוקו גבוה ומוקפד, כמו שאהבתי.

לקחה את התיק

ויצאה מחדרי.