שבחוץ מזכירה לי כמה אני אוהבת את הקיץ החם והיפה של ישראל.
פתאום הכל נראה פשוט יותר.
אתמול התעוררה אצלי השאלה איך זה שתמיד אני נמצאת במקום של החברה שמתעלמת מהרצונות שלה למען האינטרסים של החברות שלה.
ובכלל איך תמיד כשמגיע שישי ואני רוצה קצת להיות בבית עם המשפחה,כולם רוצים לצאת.
הגעתי ל3 מסקנות חשובות:
1. אני אדם שלא מדבר הרבה על מה שהוא מרגיש,לכן אני זקוקה לפרטנר שיהיה מאד רגיש לתחושות שלי.
2. אני קוראת לזה 'משולש היציאה הטובה'
כששניים מהשלושה מתקיימים היציאה אמורה להיות טובה או לפחות לא גרועה.
3. אני אדם של בוקר,לכן אעדיף לישון בלילה,והבילויים שאני אוהבת הם בילויים של בוקר.
לפני די הרבה פוסטים חשבתי שאני לא אצליח לומר לא,אבל אני עובדת על זה ואני חושבת שאני דווקא בסדר.
כרגע אני קוראת את הספרים הבאים:
1. יופי של עברית\אבשלום קור
2. להעיר את הענק שבפנים\אנטוני רובינס
3. המוח הנשי\ד"ר לואן בריזנדיין.
בגלל שאני עובדת 6 משמרות בשבוע ההתקדמות היא יחסית איטית. החלטתי שמעתה ואילך,אקדיש לכל ספר שאסיים פוסט או מספר שורות שיסכמו אותו.
עד כאן לעת עתה
שבת שלום ויום מקסים!
אני מוסיפה לכאן שיר שתמיד עושה לי טוב: