יש לנו סדק בבית.
אני זוכרת אותו מאז ומתמיד. בדרך כלל הוא לא הפריע לפעילות השוטפת בבית.
בחורף הוא הוה קצת בעיה:הוא לא הצליח לחסום את הסופות ובמקרים קיצוניים הייתה גם הצפה.
הייתי מקפידה,אז,לפני השינה להרחיק את מיטתי עד כמה שניתן מהסדק על מנת למנוע התקררות.
בכל פעם כשירד גשם היינו משתדלים לכסות את הסדק,מה שהתברר פעם רבות כמאמץ שווא. הוא היה גדול מדיי מכדי שניתן יהיה

לכסותו לגמרי ולכן אפילו משב הרוח הקל ביותר הספיק.

כשהיו מגיעים אורחים היינו דואגים להסתיר את הסדק בצורה מושלמת. אף אחד לא הבחין בו.
כשגדלתי והתחלתי לבקר בבתים אחרים,תהיתי מדוע אין סדק בביתם. גם אמא לא ידעה.
עם השנים כשהתקרבתי מספיק לאנשים אחרים, הם כבר לא טרחו לכסות את הסדק שלהם בבואי. הבנתי שכולם עושים את אותו הדבר.
אף אחד לא אוהב שרואים את הסדק שלו.

אבל לסדק היה יתרון אחד.
לעתים הוא היה מהווה פרצה. כשהייתי רבה עם ההורים הייתי מיד רצה אל הסדק.
הם אף פעם לא נכנסו לשם.

אז יש לנו סדק בבית. אני זוכרת אותו מאז ומתמיד.
בדרך כלל הוא לא מפריע לפעילות השוטפת.
בחורף הוא כבר מהוה בעיה חמורה. עם השנים הסדק הלך ונפער וכבר הפך לחור ענק באמצע הקיר.
אנחנו כבר לא מזמינים אנשים הביתה כי אנחנו כבר לא מצליחים לכסות אותו.
אני כבר מצליחה להבחין בשלוחותיו המתקדמות אט-אט במהירות אל עבר עמודי התווך של ביתנו.
ממש מעל ראשם. הם משתדלים שלא לזוז כדי לא לגרום לו להתקדם מהר יותר
אבל אני,שעומדת ומתבוננת בהם יכולה לראות אותן,ומבינה שעד מהרה הוא יכרסם את בסיסי העמודים,מה שיביא לקריסתם כליל

יחד עם התקרה וכל קירות הבית
ישירות עליהם,

היושבים למולי,ועוצמים עיניהם,שלווים להכעיס.
היום אני הולכת

לקנות קצת חומרים,והרבה רצון וכוח
ולתקן את הסדק הזה בחיים שלנו.
זו לא המציאות שלי.

זה רק סדק שיש בה

ושאני צריכה,רוצה ויכולה

לתקן.

                       "זה לא הסוף, זו לא ההתחלה
                                      זה עוד יום.
                           כל מה שתכננתי לא משנה
                      כי אני יודע שיש לי כח גם היום.  " 

                                    מתוך:אין דבר כזה עוד יום\הבלוג של הדוד הבלונדיני

תאחלו לי בהצלחה.

ירק

קטע מומלץ