"כאן בין כל קירות ביתי הכל סגור ואין איש מפריע ,

אל מול שתיקת קירות ביתי אין רחש שייכנס.

כאן בין כל קצוות ביתי אין כל מכשול,

בכל שבילי החדר אין שמש שישרוף ואין גם צל אשר יחשיך.

ואין משב סופה ואין גשם שישטוף ואין גם צוהר שיבהיל

ואין דבר אשר ישרוף את כל קירות ביתי-

הכל הרי מוגן מכל אורב בפתח,

בין כל קירות ביתי אין אף אחד אשר ילך."

פחד, פחד. כמה פחד יש בשיר.

שיפרוץ את הקירות.

שיכשל ויפול ויקום,

וירגיש חום ושרפה,

וסופה משתוללת וסוחפת,

שיפגע ויכאב ויאהב.

לא לפחד להרגיש

לא לפחד להרגיש.

אני מפחדת להרגיש.

אני מפחדת להרגיש?

אני רוצה להרגיש

אבל מפחדת שאהיה היחידה.

אני חושבת על זה ושואלת את עצמי,

האם לא מפחיד יותר לא להרגיש כלום?

"מחצית מהטעויות שלנו נובעות מפני שהרגש שלנו פועל כאשר עלינו לחשוב, והשכל שלנו פועל כאשר עלינו להרגיש."

תסתכני, תאהבי, תרגישי, תחיי. זה מושך ומדבק כמו חיוך וצחוק מתגלגל.

אולי זו התשובה שחיפשתי כל כך הרבה זמן.

פתאום היה לי ממש צורך לומר לך את הדברים האלה,

להראות לך כמה את באמת רוצה את זה רק מעט חוששת בצעדייך.

קפצי לזרם הזה, שיסחוף את הפחדים וימלא אותך ברגשות חיים ופועמים.

הגיע הזמן להתחיל לחיות.

והפעם,להתכוון לזה.

שוב,תודה לך.