The Life of a Little Monster

את הפוסט הזה אני אפתח באווירה קצת פסימית, אבל יהיה טוב  אני מקווה

כל התלאות והקשיים-כי זה מה שמחשל אותנו, וגורם לנו להיות חזקים יותר, חכמים יותר. אבל החיסרון, שאנחנו מאבדים את התמימות מהר.

מה שחישל אותי אישית זה המוות של סבא שלי, הייתי אז בכיתה ג', אבל סבא שלי היה ואני חושב שנשאר הדבר הכי קרוב אליי. מאז שהוא מת,

אני מפחד מהמוות הרבה פחות ממה שפחדתי כשהייתי קטן. אני מאמין שכל אחד עובר חוויה קשה, לפחות פעם בחייו. אם זה מוות של קרוב,

תאונה שהוא חווה, או סתם סיטואציה לא נעימה-כל בן אדם חייב לעבור את זה-כי איש לא יכול להישאר תמים ופגיע.

המוות-יש מי שמאמין שאנחנו חיים בשביל למות, ואת האמת אני מסכים עם זה. אנחנו חיים פעם אחת, או לפחות פעם אחת בתור בן אדם אחד.

בזמן שניתן לנו לחיות אנחנו צריכים להנאות כמה שיותר, אנחנו צריכים להשאיר חותם בחיים האלה, יש מי שמצליח לו לעשות זאת,

ויש מי שלא-אך ההזדמנות הזאת ניתנת לכולם, פשוט צריך לדעת איך לנצל אותה. אני מאמין בחיים הבאים, אני גם מאמין שכל אדם מקבל גמולו כשהוא עובר אל העולם הבא.

ונעבור לדברים קצת יותר שמחים

מוזיקה-אני אישית, לא מסוגל לעבור יום אחד בלי לשמוע מוזיקה, אפילו שיר או רינגטון אחד קטן, תמיד יכול לשנות לי את כל היום ומצב הרוח 

אוכל- באמת צריך הסבר? 

שמש *

חברים *

משפחה *

*-הדברים האלה הם מעיין צורך קיומי בשבילי, אני לא יכול לחיות בלעדיהם, ואני לא מכיר הרבה אנשים שכן 

אני משתתף בתחרות גראפיקה ופרסמתי בצד את הלינק,

אתם מוזמנים להרשם גם חברים 

עד הפעם הבאה-

AleJandro