לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Truth is beautiful, but so are lies


No hope, no love, no glory. Happy endings gone forever more

Avatarכינוי:  תהיי יפה ותשתקי.

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2011



פאקינג חסרת אונים. לגמרי .
שונאת להרגיש ככה.. שונאת להודות בזה בעיקר
אבל אני לא יכולה לתאר בכלל את הגועל הזה שאני מרגישה 
אין מספיק מילים שיסבירו את השנאה העצמית
אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל ... שונאת כלכך כלכך
כל חלק וחלק בי פשוט דוחה אותי, מגעיל, שמן, מכוער, מלוכלך!
אין מה לעשות עם זה, שום ניתוח פלסטי לא יכול לתקן את הכיעור שנוטף ממני
שום שאיבת שומן או ירידה של אלף הקילוגרמים שיושבים עליי לא יגרמו לגוף שלי להיראות כמו שאני רוצה
והלוואי שהייתי יכולה להאמין שכשאני ארד X קילו, אני ארגיש טוב
אבל אני לא יכולה .. ואני יודעת ששום דבר לא יגרום לי כבר להרגיש טוב
מה הטעם בכלל לנסות ? מה הטעם .. ?
אבל אני אמשיך לא לאכול, כי ככה צריך .. כי לאכול עושה לי פשוט רע ..
כי לא מגיע לגוף שלי לקבל את החומרים שהוא אמור לקבל. פשוט לא מגיע לכיעור הזה לקבל כלום.
שירעב ושיחסר לו הכל. הלוואי. שיקרוס כבר. שיהרס, שידפק, שיחליט שהוא לא עומד בזה יותר ..
שיראה כבר חולשה..
נמאס לי שהכל כלכך בסדר ושמח מבחוץ.. 
נמאס לי בעיקר שאף אחד לא רואה את הריקבון שבפנים. שאף אחד לא יכולה להבין אותי
וגם אם אני אשתדל ואספר הכל, ואפרט כל תחושה שלי וכל רגש,
זה לא יצליח להעביר רבע ממה שהולך בתוכי.
עדיף כבר לא לנסות.. 
אני אמשיך לרעוב לי בשקט, להרוס עוד קצת מהנטל הזה בכל יום..
אולי יום אחד יקרה משהו.. אולי יום אחד משהו ישתנה.. 
העיקר שאני ממלמלת לעצמי בכל רגע נתון שבסוף יהיה בסדר..
כי יהיה, אני פשוט עוד לא החלטתי מה ההגדרה של 'בסדר'...


*חפירה חסרת משמעות ומחשבה*
נכתב על ידי תהיי יפה ותשתקי. , 24/6/2011 23:59  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





פרה שמנה מגעילה חזירה מכוערת ענקית חסרת שליטה דוחה.
אין לי כוח לעוד דקה אחת עם עצמי. 


נכתב על ידי תהיי יפה ותשתקי. , 22/6/2011 23:35  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רק האור במקרר משקר נחמה



הכל מוגזם מדי .. קיצוני..
שלושה ימים של אכילה בלי סוף, רק אוכל משמין שעושה לי רע
ואני שונאת את עצמי בימים האלה .. שונאת ברמות לא אנושיות.
ואז שלושה ימים של צומות, הרעבות..
שטוב לי ואני מתחילה לחשוב שיש עוד תקווה ..
ואז מגיע הבולמוס ואחריו מקיאים במשך יומיים כל מה שנכנס
ושוב שלושה ימים רעים, ושוב שלושה ימים טובים ..
ואני נזרקת לי מקצה לקצה
אף פעם לא באמצע, אף פעם לא רגוע, אף פעם אין שיווי משקל ..
וכמה שאני אנסה לשמור על איזון, זה פשוט לא מצליח לי ..
והתקופה הטובה נראית קצרה כלכך, שליטה מלאה שנזרקת לפח אחרי עבודה קשה
ואחריה מגיעה שוב התקופה השחורה, שאני לא מסוגלת ללבוש שום דבר מהארון
שהכל מרגיש קטן עליי..
שאני מרגישה ענקית גם ליד אנשים שכפולים ממני בגודל ..
ואולי אני בכלל לא רוצה איזון .. אולי טוב לי ככה כשאף פעם לא משעמם
שאני חס וחלילה לא אתרגל למצברוח מסויים
או לדמות שאני רואה במראה, שמשתנה לחלוטין בכל פעם שאני מסתכלת...
הדמות הזאת שאני לא מכירה בכלל, שאני לא מרגישה שהיא חלק ממני ..

כלכך מבולבלת והכל מסביבי מבולגן .. 
וזה לא שיש לי אפשרות לבחור מה אני מעדיפה בכלל .





"ובמי להטיל האשמה היא שואלת 
שאיני מזהה באותה בבואה 
את החן שעיטר פרצופי בעבר 
כל שנה ושנה עמוק בבשר 

והלילה חשוף אין מסתור נשמה 
רק האור במקרר משקר נחמה 
בראשה מעכלת אותה נקודה 
שחייה הותירו אותה לבדה "
נכתב על ידי תהיי יפה ותשתקי. , 20/6/2011 16:33  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום הולדת שמח




אני היחידה שמפחדת בטירוף מימי הולדת ?
מזה שגדלתי ?
לגדול נשמע כמו משהו שאני ממש ממש לא מאחלת לעצמי
אני לא רוצה לגדול
לא רוצה להתבגר
רוצה להישאר לנצח ילדה קטנה וחסרת דאגות..
אני שונאת את המספר הזה שמתחלף לו בכל שנה
כאילו רואים אותו על הגוף שלי
על הפנים שלי
אני מרגישה שאני נרקבת מיום ליום
עם כמה שזה הזוי - מזדקנת ..
מבזבזת את השנים 'הכי יפות' שלי בלי שום יופי
כיעור טהור ..
לא רוצה לגדול
לא רוצה מתנות שאני לא אוהבת
לא רוצה חיוכים מזוייפים
לא רוצה עוגה
לא רוצה ממתקים
לא רוצה תמונות שיוכיחו לי כמה אני שמנה
לא רוצה תשומת לב
לא רוצה
לא
רוצה להיעלם ליום אחד ...

רציתי לבקש משהו עמוק כשאני מכבה את הנרות על העוגה המיותרת הזאת,
אבל כמו תמיד הגיע הרגע האחרון והדבר היחיד שיכלתי לחשוב עליו זה "הלוואי שהייתי יפה יותר" .
הלוואי .

דברים חייבים להשתנות בשנה הקרובה
אני לא אתן לעצמי להגיע ליומולדת הבאה באותו המצב. אין סיכוי.
מאחלת לעצמי למצוא סיבה מספיק טובה לצאת מזה לחלוטין
להפסיק לחשב כל דבר שאני מכניסה לפה
להפסיק עם ההקאות
להפסיק לשקר, להחביא, להסתיר..
לא לפחד מאוכל, לחיות איתו בשלום
לחיות עם עצמי בשלום
שנה הבאה לא יהיו לי סחרחורות
או סימנים כחולים מכלום
שנה הבאה אני אוכל לשים לק או לכתוב בלי שהידיים שלי ירעדו מחולשה
אני אעשה ספורט לכיף.. בשביל ההנאה
אני לא אסמן 'וי' על עוד יום של צום
אני אוכל מה שבא לי ואמשיך להיות שמחה (כן, זה אפשרי.)
אני אחייך המון
שנה הבאה כל זה יהיה מאחוריי...
שנה הבאה אני אהיה יפה ..
כן בטח.





"צועדת ברחובות
ומבקשת נחמה
היא לא רוצה לשמוע
לא להתמודד

בתוך אלפי מראות 
היא מחפשת את עצמה
שלא תשכח אף פעם
מי היא באמת

יהיה פה דם"
נכתב על ידי תהיי יפה ותשתקי. , 18/6/2011 02:39  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מפלצת מפלצת מפלצת.



אני מסתכלת במראה

והכל אצלי פשוט גדול מדי

כל חלק בי ענק,חסר פרופורציה, מנופח ..

אני מרגישה שאני מאבדת שפיות

אני לא מוצאת מה ללבוש גם אחרי שמדדתי את כל הארון

כרגע אפילו הסמרטוט הכי גדול שיש מרגיש לי חשוף מדי

ואני לא יודעת אם הכל בראש או שזאת המציאות

אבל זה מה שאני רואה וזה מה שאני מרגישה ואני לא יכולה להתעלם מהשומן הזה שמשתקף מולי ..





"אין לי מקום...

אין לי מקום בשבילי"


נכתב על ידי תהיי יפה ותשתקי. , 12/6/2011 21:58  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואיך לומר.. כל הזמן את בין לבין, ולא בדיוק ברור לך ..



טוב אז עמדתי בזה - שבוע בלי הקאות!
בלי לשתות כמעט כלום כי אני מפחדת שהאוכל יצא מעצמו
להתאפק חזק אחרי שדוחפים לי איזו ארוחה גדולה
לשנוא את עצמי על שלא הוצאתי את הרעל שנמצא בתוכי
אבל בסופו של דבר החזקתי מעמד שבוע

ואחרי הכל, הבנתי שזה היה חסר משמעות לחלוטין
כי אני הרי לא באמת רוצה להפסיק
כי אי אפשר להתווכח עם זה שיש דרך להוציא את מה שהכנסתי
וברגע שקשה או כשההרגשה המלאה מגיעה, זה פשוט הפתרון היחיד שיש לי..
אז נכון שזה מגעיל וזה לא בריא וממכר
אבל יותר קל לי להמשיך בהרס העצמי מאשר להתמודד עם הקושי שבלצאת מזה .
אחד השבועות השמנים ביותר שהיו לי ..




"קחי לך זמן 
                                                                        הכאב הזה יחלוף מהר 
אני מבטיח 
זה רק זמן ונשכח

ואיך לומר 
כל הזמן את בין לבין 
ולא בדיוק ברור לך 
מה לומר כשהפוך 
וכל דבר 
מבלבל ומעורפל מכאיב 
זה לא נראה לך 
לקבל זאת בנימוס "

עריכה:
וכמובן שזה החזיק שבוע ולא יום אחד יותר. 
והרי ברור שעד שיש יום אחד טוב אני אהיה חייבת להרוס אותו ולאכול בפאקינג עשר וחצי בלילה .
ואיך לא - אני ברגע זה מוציאה את הכל החוצה. כי עבר שבוע אז 'מותר לי' .
שונאת את עצמי כלכך. מבפנים ומבחוץ. הכי טוב. 


נכתב על ידי תהיי יפה ותשתקי. , 9/6/2011 16:04  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Empire of dirt



מוזר לחשוב על כל הזמן שבזבזתי על מחשבות של רזון ושומן
על כמה לאכול וכמה לא לאכול.. מחשבות כאלה שוליות בחיים ..
בא לי להגיד שהרזון והאוכל הם לא העיקר בהפרעה הזאת אלא תוצר שלה,
רק בשביל להרגיש קצת פחות שטחית ויותר עמוקה.
אבל כבר אין לי מושג מה העיקר ומה לא ..
ואין לי מושג מה אני מנסה להשיג ..
האם זה רזון ? האם זה אושר ? שלמות ? או רק השלמה עצמית...?
משהו מנקר לי במוח וגורם לי להאמין שהמפתח לכל השאלות יינתן לי כשאני אהיה רזה יותר
הוא טוען שכשזה יגיע, אני אדע שהגעתי למטרה שבשבילה עבדתי.
ואני הולכת אחריו, כי כבר אין לי שום סיבה אחרת להתקיים..



I wear this crown of thorns"
upon my liar's chair
full of broken thoughts
I cannot repair

if I could start again
a million miles away
I would keep myself
"I would find a way
נכתב על ידי תהיי יפה ותשתקי. , 4/6/2011 20:11  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתהיי יפה ותשתקי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תהיי יפה ותשתקי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)