אני היחידה שמפחדת בטירוף מימי הולדת ?
מזה שגדלתי ?
לגדול נשמע כמו משהו שאני ממש ממש לא מאחלת לעצמי
אני לא רוצה לגדול
לא רוצה להתבגר
רוצה להישאר לנצח ילדה קטנה וחסרת דאגות..
אני שונאת את המספר הזה שמתחלף לו בכל שנה
כאילו רואים אותו על הגוף שלי
על הפנים שלי
אני מרגישה שאני נרקבת מיום ליום
עם כמה שזה הזוי - מזדקנת ..
מבזבזת את השנים 'הכי יפות' שלי בלי שום יופי
כיעור טהור ..
לא רוצה לגדול
לא רוצה מתנות שאני לא אוהבת
לא רוצה חיוכים מזוייפים
לא רוצה עוגה
לא רוצה ממתקים
לא רוצה תמונות שיוכיחו לי כמה אני שמנה
לא רוצה תשומת לב
לא רוצה
לא
רוצה להיעלם ליום אחד ...
רציתי לבקש משהו עמוק כשאני מכבה את הנרות על העוגה המיותרת הזאת,
אבל כמו תמיד הגיע הרגע האחרון והדבר היחיד שיכלתי לחשוב עליו זה "הלוואי שהייתי יפה יותר" .
הלוואי .
דברים חייבים להשתנות בשנה הקרובה
אני לא אתן לעצמי להגיע ליומולדת הבאה באותו המצב. אין סיכוי.
מאחלת לעצמי למצוא סיבה מספיק טובה לצאת מזה לחלוטין
להפסיק לחשב כל דבר שאני מכניסה לפה
להפסיק עם ההקאות
להפסיק לשקר, להחביא, להסתיר..
לא לפחד מאוכל, לחיות איתו בשלום
לחיות עם עצמי בשלום
שנה הבאה לא יהיו לי סחרחורות
או סימנים כחולים מכלום
שנה הבאה אני אוכל לשים לק או לכתוב בלי שהידיים שלי ירעדו מחולשה
אני אעשה ספורט לכיף.. בשביל ההנאה
אני לא אסמן 'וי' על עוד יום של צום
אני אוכל מה שבא לי ואמשיך להיות שמחה (כן, זה אפשרי.)
אני אחייך המון
שנה הבאה כל זה יהיה מאחוריי...
שנה הבאה אני אהיה יפה ..
כן בטח.
"צועדת ברחובות
ומבקשת נחמה
היא לא רוצה לשמוע
לא להתמודד
בתוך אלפי מראות
היא מחפשת את עצמה
שלא תשכח אף פעם
מי היא באמת
יהיה פה דם"
כינוי:
תהיי יפה ותשתקי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
