|
| 6/2010
סקס והעיר.
אין לי יותר מדי מה להגיד. בלוג חדש, היי כולם.
אני לא עמוקה, המוח שלי לא עתיר בתקופות האלו בפילוסופיות מרשימות, תחומי העניין שלי לוטים בערפל, צירי המחשבות קצת חלודים.
אתמול הלכתי עם שתיים מחברותיי הטובות לצפות בסרט המדובר - סקס אנד דה סיטי. 10,000,000$ מהתקציב הוקדש לבגדים! מי לא היה שם? שאנל, ג'וצי, דיור, ארמני ועוד ועוד. אין ספק שמבחינת פאשן העיניים שלי הסתנוורו. הסרט נפתח עם השיר אמפייר סטייס אוף מיינד של אלישה קיז וג'יי זי שללא ספק מכניס אותך לאווירה הניו יורקית המפוארת שאופפת את הסרט. [אם בא לכם גם - http://www.youtube.com/watch?v=0UjsXo9l6I8]
עשרות אלפי פיקסלים של יהלומים שאם היו קיימים במציאות היו שווים ללא פחות מתקציב הסרט כולו. הסרט עצמו די משעמם ונטול עלילה. אולי עם כל ההשקעה בבגדים שכחו קצת להעסיק כותבים. אבל לא נורא, הסרט מהפנט, גורם לך לגשת לארון שלך מיד, לפשוט עליו ולשים את כולו במזוודה ולנסוע לשדה התעופה מיד כדי להגיע לניו יורק - איפה שאין דבר שאתה לא יכול לעשות. אין ספק שחתונת ההומואים היתה דבר משגע, אבל שם בערך נגמר השיא של הסרט. עם כל הכבוד למסרים הפמינסטיים (והחשובים!), הסרט די נטול עומק, נופח או כל דבר שאנחנו מצפים מסרט. אז איזה כיף לנו שהבגדים מהממים ושוטפים את העיניים, אבל מה עם קצת להעסיק את הראש? אהבתי במיוחד את הופעתו המיותרת של אידן, חבל שקארי נשארת עם ביג.
שורה תחתונה: עדיף לקנות תחתונים בכסף הזה ולצפות בסרט בצפייה ישירה בבית.
xoxo
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
