לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפור מתח ורומנטיקה.

Avatarכינוי:  קריניקיי הכותבת^^

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

פרק רביעי-עידוד.


 

"משימתה של איימי" - פרק רביעי : עידוד.

 

מהפרקים הקודמים:

טוב את עוברת עכשיו ללוס אנג'לס למעקב אחרי בנו של מאפיונר בריטי" אמר בפשטות.

"ומה חדש בזה?" לא הבינה איימי לאן הרווארד חותר.

"העובדה שהוא בן גילך,17 ובנוסף את עוברת ללוס אנג'לס לגור בה עד שהמשימה תיגמר ורק כדי שתוכלי לעקוב אליו ולהתחבר אליו את עוברת לבית הספר שלו ללמוד גם" ושמה התפוצצה הבועה בפניה.

 ~

היא עברה במסדרונות הבית ספר עד שמצאה את הכיתה, 'קלי קלות' חשבה לעצמה ואז נכנסה לכיתה.

היא פתחה את הדלת וכל המבטים ננעצו בה היא רק החזירה חיוך.

"תלמידים..זאת ..אלקסיס, היא תלמד איתנו השנה" הכריזה המורה שאפשר גם להבין שהיא המחנכת של הכיתה.

 ~

"מי זה?" שאלה איימי את דסטין, אחד הנערים.

"הווו.. זה..אלכסנדר.." ענה במן גוון קול של קנאה.

"הוא.. קפטן נבחרת הרוגבי שלנו" המשיך.

 ~

"אממ האמת היא שיש ויש מחר מבחני קבלה לעוד בנות..איזה צירוף מקרים שאת שואלת בדיוק" אמר מייק.

"אוקייי זה כל מה שהייתי צריכה לדעת" ענתה.

 

הפרק:

 

איימי הייתה נחושה בדעתה שדרך קבוצת המעודדות היא תצליח לשמור על אלכסנדר טוב יותר.

היא עזבה את קבוצת הבנים של מייק והתקרבה לעבר אלכסנדר ועל שתי המעודדות אשר נמרחו עליו.

היא לבשה את המסכה של הילדה הטובה והתקרבה בחיוך.

"היי" אמרה בחיוך קטן ומתוק.

"היי" השיב לה אלכסנדר בעוד שתי המעודדות נעצו בה מבטים מאיימים שככל הנראה שאר הבנות בבית הספר היו בורחות וננעלות בשירותים ובוכות כל היום אילולא היו מקבלות מבטים שכאלה.

"רק רציתי לשאול.." היא התחילה בעודה מסתובבת עם גבה לאלכסנד ופונה לשתי המעודדות בחיוך אשר אותו גם המעודדות לא הבינו.

"באיזו שעה מבחני הקבלה מחר" סיימה את שאלתה.

שתי המעודדות הרימו גבה בבת אחת בוחנות אותה במראה שלה ותוהות אם לענות לה את השעה האמיתית.

מצד אחד היא נראת טוב ויכול להיות שהיא תועיל לקבוצה ובגדול אם תצטרף.

ומצד שני היא יכולה לגנוב את ההצגה ועוד רק מלהסתכל איך אלכסנדר עכשיו תוקע בה מבטים וזה עוד בלי לדעת עם היא מעודדת או לא.. זה מאיים.

הן העבירו מבטים ביניהן אך לבסוף אמרו את השעה 16:00 שהיא הייתה גם השעה האמיתית .. כל דבר לשיפור הקבוצה .. אך אם תגנוב את ההצגה של הקבוצה,הקהל ושל אלכסנדר הלך אליה.. או שזה רק מה שהן חשבו..כי לא הכירו אותה די טוב או בכלל.

"זה כל מה שהייתי צריכה לדעת" ענתה בחיוך שנראה מאולץ אך לא היה לה אכפת וכנראה שגם לא לאלכסנדר.

"בהצלחה" אמר לה לפני שהלכה, היא רק הסתובבה וחייכה אליו והלכה.

 

"מה זה היה?" שאל מייק בעוד שאר הבנים היו עסוקים בדיבור עם מישהי ליד.

"שום דבר" חייכה אליו חיוך תמים הרי היא לא צריכה לו הסברים.

"אוו את טובה" רק אמר.

"אני..יודעת" השיבה ובאותו הרגע חשבה לעצמה כמה שהיא נשמעת הכי לא צנועה שיש.

"איימי זאת ..לוסי" אמר דסטין פתאום כאשר קלט שאיימי מסתכלת אליה בהבעת פנים מוזרה..

לזכותה יאמר שהיא רק ניסתה להבין מי זו.

"היי" אמרה לוסי פתאום בטון שמח מאוד.

"היי" אמרה גם היא, פתאום משום מה היא הייתה במצב רוח ממש טוב, כנראה האנרגיות של לוסי כביכול נורא חיוביות.

"טוב.. אני צריכה לזוז נדבר מחר" אמרה איימי פתאום ונפרדה מלוסי והחבורה.

 

היא הלכה לחנייה בה חנתה את מכוניתה ונכנסה אליה לא לפני שראתה את אלכסנדר מגניב לעברה מבט דרך זכוכיות משקפי השמש שלו כאשר גם הוא הלך לעבר הג'יפ החדיש שלו בצבע הכסוף, הוא היה מאותו הדגם כמו מכוניתה רק ג'יפ.

היא נסעה לאחור על מנת לצאת מהחנייה ונסעה לכיוון "ביתה", הזמני.

היא הגיע מהר משחשבה אולי בגלל שנסעה במהירות מופרזת של 127 קמ"ש ואולי בגלל שהכבישים היו ריקים.

כך או כך היא הגיע מהר מאוד.

מהירות ויסודיות אלה הם שני הדברים שאהבה יותר מכל.

היא אהבה שהכל יוצא יעיל, חלק ונקי בדיוק כמו שתכננה וגם אהבה לעשות הכל במהירות.

היא אהבה את רוח הפרצים שיש כאשר החלון פתוח לרבכה בזמן שאתה נוסע על מהירות רבה.

תמיד חשבה על כך שהחלל על כדור הארך מלא האוויר והמכונית היא גוף אשר זז מהר מאוד ונדחף באוויר הזה כמו אדם אשר נדחף בתור למקום כלשהו ושהרוח היוצאת היא הכוח של הדחיפות בתור.. גאוני לא כך ?

 

היא חנתה את מכוניתה בבית שינתה את בגדיה מהר לבגדים צמודים וספורטיביים ונסעה מהר למחנה אימונים.

שם היא אהבה לפרוק זעם או כל רגש אחר או במקרה הזה סתם שיעמום ואימון.

היא הגיע למקום שם פגשה את אית'ן, גבר בתחילת גיל השלושים שלו שעובד במקום.

שיערו חום שאורכו קצת פחות מגובה הכתפיים בצורה יפיפיה מסודר, עיניו ירוקות כהות ובן אדם מקסים הוא.

"כרגיל?" שאל את איימי.

"כרגיל" השיבה.

הוא הלך לחדר מסויים והיא אחריו.

הוא נתן לה זוג משקפיים מיוחדות, אוזניות ורובה ועזב את המקום.

הוא סמך אליה וידע שהיא מנוסה.

היא רק שמה את האוזניות והמשקפיים, לקחה את הרובה וכיוונה לעבר הדמויות הרצות שהתחילו לזוז.

דמויות אלה היו כל מיני אנשים עשויים מעץ אשר על ראשם היו פנים של כל מיני אישים.

נשיאים,מחבלים,חברים,אוייבים וכו'

האימון הכי טוב שיש

 

טוב אני מקווה שהפעם יצא לי פרק ארוך יותר nמבחינת התוכן וגם ניראה לי אני אצטרך לעשות שינוי בפוסט דמויות כגון להוסיף את מייק וכל החבורה ולהוריד את ג'סי כי הוא איננו נחוץ או שלא..נראה.

 

נכתב על ידי קריניקיי הכותבת^^ , 20/7/2010 19:12  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קריניקיי הכותבת^^ ב-26/9/2010 15:46
 



פרק שלישי-אלכסנדר.


 

"משימתה של איימי" - פרק שלישי : אלכסנדר.

 

בפרקים הקודמים:

"טוב את עוברת עכשיו ללוס אנג'לס למעקב אחרי בנו של מאפיונר בריטי" אמר בפשטות.

"ומה חדש בזה?" לא הבינה איימי לאן הרווארד חותר.

"העובדה שהוא בן גילך,17 ובנוסף את עוברת ללוס אנג'לס לגור בה עד שהמשימה תיגמר ורק כדי שתוכלי לעקוב אליו ולהתחבר אליו את עוברת לבית הספר שלו ללמוד גם" ושמה התפוצצה הבועה בפניה.

 

למחרת היא הייתה כבר מוכנה לבית הספר החדש.

היא הייתה לבושה בגופיה צמודה לגוף וסקיני ג'ינס רגילים, שיערה היה אסוף לקוקו עדין ועל פניה היו מונחות מקפי הטייסים שלה - למראה קשוח וסקסי.

היא יצאה למכוניתה כאשר בידה נמצא תיק, תיק רגיל?

תיק אשר בו נמצאים מפתחות הבית והמכונית,פאלפון,שוקר,מכשיר איתור ודיסק און קי עם הפרטים הדרושים למשימה

 

הנערה נכנסה לשער בית הספר בהליכת דוגמנית וראש מורם.

משקפי הטייסים אכן הועילו לה, תוך כדי שנכנסה היא בדקה את השטח וחיפשה את אלכסנדר עד שנער אחד הוציא אותה מריכוז.

זה היה אותו נער שראתה במשימתה הקודמת בהרי האלפים.

"הא?" חשבה לעצמה אך לא נתנה למחשבות שלה לעצור אותה ממימוש המשימה ונכנסה למזכירות לקחת את המערכת החדשה שלה.

 

הפרק:

 

"שלום,אני התלמידה החדשה ... לא נתנו לי כל כך את הנתונים של איזו כיתה אני וזה.. רציתי לשאול עם את יכולה לבדוק בשבילי?" אמרה איימי במן גוון מתחמק.

"אווו כן..את אלקסיס סוליט.

הינה המערכת שלך ומספר הכיתה שלך" ענתה המזכירה.

"תודה" ענתה לה איימי ויצאה מהמזכירות.

היא עברה במסדרונות הבית ספר עד שמצאה את הכיתה, 'קלי קלות' חשבה לעצמה ואז נכנסה לכיתה.

היא פתחה את הדלת וכל המבטים ננעצו בה היא רק החזירה חיוך.

"תלמידים..זאת ..אלקסיס, היא תלמד איתנו השנה" הכריזה המורה שאפשר גם להבין שהיא המחנכת של הכיתה.

"היי.." אמרה איימי והתיישבה במקום שהמורה אמרה לה לשבת בו.

רוב התלמידים נעצו בה מבטים חלקם היו מבטי קנאה,חלקם מבטי הערצה וחלקם מבטי פלירטוט.

'מתבגרים..' חשבה לעצמה איימי אך דבר אחד היא שכחה .. גם היא שייכת לקבוצה זו.

 

השיעור עבר כמו שיעור רגיל..בערך..

איימי הקשיבה לכל פרט ופרט ממה שהמורה אמרה, לא פיספסה שום נקודה.

הצילצול הגיע והכיתה שוחררה.

לפני שאיימי עמדה לצאת מהכיתה המורה קראה לה.

"הסוכנת אלקסיס.." התחילה ואיימי התחילה להבין שגם המורה היא סוכנת של הCIA ושהיא נשלחה למטרה להגן עליה ולעזור לה עם המשימה.

"אני הסוכנת מנדי .. " אמרה.

"הבנתי" השיבה לה איימי.

"נהיה בקשר" אמרה בקצרה ויצאה מהכיתה.

ליד הדלת חיכו חמישה נערים.

איימי עברה אותם בקלות והמשיכה ללכת. "אלקסיס.." נשמעו קריאות מאחוריה.

איימי הסתובבה  ולפניה חמשת הנערים עומדים.

"אני מייק" אמרה אחד מהם.

"היי" השיבה בחיוך.. הגברים של היום..

"רצינו לדעת אם את צריכה עזרה בליווי והתמצאות בבית הספר?" שאל מייק.

"אממ בטח" ענתה, היא לא הייתה צריכה עזרה, יש לה חוש התמצאות מעולה אבל.. קצת פרטים על כל אחד לא יזיקו.

 

כל הדרך סיקרן אותה לדעת מי זה הנער ההוא שהיה בהרי האלפים..ואיך לעזאזל הוא הגיע לבית הספר הזה?!

האם הוא גם סוכן? מתנקש? עוזר? קשור איכשהו לCIA? צירוף מקרים? נעע לא יכול להיות..יותר מידי מוזר.

 

היא וחמשת הבנים עברו בין הכיתות והמסדרונות של בית הספר כאשר כל אחד מהם מסביר על המקום ואיימי?

היא רק נראתה כאילו היא מתעניינת ומידי פעם הקשיבה על המקום.

חמשת הבנים לא כל כך עיניינו אותה...

שלושה מהם היו בעלי שיער חום כהה, אחד בלונדיני כמוה והחמישי בעל שיער שחור.

חמישתם היו גבוהים בעלי עיניים בהירות, הם נראו טוב יחסית.. היא לא יכלה להכחיש אך אצלה קודם כל המטרה.

פתאום.. כאשר הם הגיעו למגרש בית הספר הענק היא יכלה לראות את הנער ההוא מהרי האלפים עומד בבגדי ספורט ,חולצה כחולה ומכנס לבן ולידו שתי בנות ,מעודדות ככך הנראה לפי בגדיהם הקצרים , החצאית הקצרצרה וגופיית הבטן בצבעים של הבית ספר :כחול ולבן, נמרחות על אותו נער.

הוא נראה זורם למדי .. אך לא מעוניין .. אפשר היה לראות את זה לפי הבעת פניו.

הוא הרים את מבטו משתי הבנות לעבר איימי ופתאום משהו בעיניו נצץ.

הוא נראה מופתע ובעיקר המום אך עדיין לא הוריד ממנה את העיניים.

"מי זה?" שאלה איימי את דסטין, אחד הנערים.

"הווו.. זה..אלכסנדר.." ענה במן גוון קול של קנאה.

"הוא.. קפטן נבחרת הרוגבי שלנו" המשיך.

"אלכסנדר מה.." אמרה איימי לעצמה ,שמחה שלפחות היא יודעת אחרי מי היא צריכה לעקוב אך המומה גם מהעובדה שהוא הנער שהיא ראתה בהרי האלפים.

 

'רגע גם אביו היה שם? אווח איך פיספסתי את זה?! אבל רגע.. לא ידעתי אז על המשימה!

קפטן נבחרת רוגבי מה..

טוב..נראה שאני צריכה להיות בנבחרת המעודדות אם כך' חשבה לעצמה.

'אחרי הכל אני תמיד משיגה את מה שאני רוצה!'

"אוקיי בנים תגידו יש נבחרות ספורט לבנות או משהו בבית הספר?" שאלה.

"אממ כן יש נבחרת בנות בכדורסל,כדורגל..." התחיל אך איימי קטעה אותו "יש נבחרת מעודדות?"

"אממ האמת היא שיש ויש מחר מבחני קבלה לעוד בנות..איזה צירוף מקרים שאת שואלת בדיוק" אמר מייק.

"אוקייי זה כל מה שהייתי צריכה לדעת" ענתה.

 

 

עיצוב חדש (:

 

אהבתם? חחחח

מחכה לתגובות D:

 

נכתב על ידי קריניקיי הכותבת^^ , 3/7/2010 20:19  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קריניקיי הכותבת^^ ב-26/9/2010 15:47
 





1,329
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקריניקיי הכותבת^^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קריניקיי הכותבת^^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)