אז ככה, היה לי יומולדת 17, עשיתי קעקוע, קניתי איזה דבר או שניים, אבל לא הרגעתי את הדחף העז לבזבז הרבה כסף על בגדים.
לאחרונה הרבה אומרים לי שרזיתי מאוד, היו כאלה שחשבו שאני מרעיבה את עצמי [אני לא נראית כאילו אני מרעיבה את עצמי, ואני בהחלט לא, פשוט זו הייתה ירידה משמעותית בתקופה ממש קצרה, אינלי מושג איך ולמה] ואחרים פשוט רצו לדעת מה הסוד.
עכשיו, זו הרגשה נהדרת שכבר שתי חברות אמרו לי שהן לא זיהו אותי מרחוק ושפעמיים בשבוע אני שומעת "וואו, רזית המון", ושאני צריכה להרים את המכנס כל רגע, גם עם חגורה [ועברתי חור אחד פנימה, ד"א], וזה לא שאני הר אדם, באמת שלא, אני סבבה לגמרי, אבל אני לא רוצה להיות סבבה לגמרי, אני רוצה להיות כוסית [סליחה על המילה המאוד שכונתית, למרות שאני משתמשת בה ביומיום], אני רוצה שנה הבאה לחזור, שזו השנה האחרונה שלי בתיכון, וההזדמנות האחרונה שלי להוכיח לאנשים שכנראה אני לא אראה יותר, מי אני, ושכולם יגידו "זאת ענבל? היא מדהימה", אמרו לי שאני יפה, וזה כיף, אבל אני רוצה גם להרגיש בנוח עם הגוף שלי, וכרגע אני רחוקה מזה.
נכון שהשכבה בתיכון היא הדבר האחרון שצריך לעניין אותי, במיוחד כי בעוד שנה אני כבר לא אראה אותם יותר, אבל אני לא אשקר לעצמי, למרות שבחיים לא ניסיתי להתאהב על כולם ולהיות "מקובלת", ההרגשה בהחלט נעימה שיש לי חברות, והרבה, ושמחמיאים לי על איך שאני נראית ועל סגנון הלבוש שלי, והכשרונות שלי, ושמקבלים אותי איך שאני, ואני רוצה שנה הבאה לחזור ושכשנפרד בסוף י"ב, שאנשים יזכרו אותי בתור הילדה היפה, עם הגוף היפה [האמת שאני לא יודעת איך אני אראה במשקל 45 אבל אני בטח אהיה קטנה, כי אני נמוכה], סגנון הלבוש הייחודי, השכל, והקול. וישלי מהרגע הנוכחי הזה, ועד ה31.8.10 לסתום את הפה שלי והלתחיל להזיז את התחת הלא מעוצב שלי.
בכל אופן, לפני כמה חודשים [חודש-חודשיים] הבטחתי שזה לא יהיה יותר בלוג חפירות על החיים שלי, במיוחד כי הם פנו בתפנית נהדרת ובאורח פלא החיים שלי כבר לא אפרוריים כמו שראיתי אותם, מלבד שני הגורמים הבעייתיים שהם המשקל שלי והסטטוס הזוגי שלי [רווקה נצחית, ככל הנראה], החיים שלי נהדרים, וכל עוד אני אמשיך להסתכל עליהם ככה, הם ישארו ככה.
טוב, השעה 00:00, וזה אדיר(:
ועכשיו לפינת האופנה, סוגשל, הנה לכם אני, הקעקוע, והחתולה(:
לינדזי ואני [אני לא יודעת למה התמונה נראית ככה]
הקעקוע, כוח השלוש, אחותי הגדולה עשתה את אותו הקעקוע על פרק היד ואחותי הקטנה תעשה גם כשהיא תהיה בת 16 [היא הציעה לפני שאנחנו הצענו]
לילה טוב שיהיה.
אני מקווה שאני אעבור את המגן בפנאן, ואני מקווה שכשיגיע היום שבו אני סופסוף אצא למסע קניות [מקווה שבקרוב] אני אמצא מלא בגדים שווים D:
דא סווידאניה אמיגוס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Inbella
