אז ככה הגענו סוף כל סוף לים. הלכתי להחליף את הבגדים לבגד ים. מרחתי על עצמי קרם הגנה ושכבתי על החול החמים מתחת לשימשייה ונימנמתי. קיבלתי הודעה זה היה שוב עידו, אבל הפעם בעברית:"מאיוש מאמי אם המסיבה התבטלה בא לך לצאת לפארק, לא נעים לי מכל מה שקרה בארומה." חשבתי לו לא נעים?! אוי מה עשיתי הרסתי את המצב עוד יותר...שלחתי:"אני מצטערת אני לא יכולה נסעתי לדודה שלי בקיבוץ רביבים, אני לא בב"ש."אוף איזה מצב נאחס דווקא כשהוא מרגיש לא טוב, אז אני רק גורמת לזה להיות עוד יותר רע. גל אמרה:"מאיוש איפה עידו, הוא לא בא בסוף?"
אמרתי:"אין לי שמץ איפה הוא." למרות שידעתי טוב מאוד איפה הוא. עידן אמר:"אולי אני אתקשר אליו לבדוק למה הוא לא בא?" קפצתי בין רגע מהמגבת שהייתה שרועה על החול ואמרתי:"לא צריך הוא בטח לא יכול היה לבוא והוא ממש עסוק." עידן שאל:"למה את כ"כ לחוצה, אל תדאגי הוא בסדר." אמרתי:"אני לא לחוצה!" עידן נבהל והלך להשכיר גלשן. ואני וגל נשארנו על החולות, גל שאלה:"נשמה תגידי לי את האמת למה נלחצת ממקודם?" עניתי וגימגמתי:"עניתי בפחד כי...כי...עשיתי משהו רע לעידו ואני יודעת שהוא לא יסלח לי!" גל הסתכלה עליי במפתיעה ואמרה:"מה כבר עשית לו?" שתקתי ואז סיפרתי לה, בסוף היא צעקה עליי:"מה, איך יכולת להרוס לי?" אמרתי בפליאה:"אני?! מה כבר עשיתי לך?!" גל אמרה:"עידן ביקש ממנו לבוא לחגוג! בגללך עידן מבואס!" צעקתי אלייה ודמעות זלגו מעיניי:"חשבת אולי איך אני מרגישה? אני חושבת שלא!" גל הסתכלה עליי במבט זועם ואמרה:"אני לא רוצה לדבר איתך!" אמרתי בבכי:"את ממש חסרת רגשות, חברה טובה שלך שקשה לה מנסה שיהיה לה יותר טוב ואת עוד לא רוצה לדבר איתה?!"היא אמרה:"תגידי את שפויה שיקרת, עשית מעשה רע, וגם לא חשבת עליי ועל עידן!"התחלתי ממש, ממש לבכות גל הסתכלה עליי ולא עשתה כלום. ראיתי שעידן חוזר ונותן לי חיבוק ואמר:"אל תבכי, שמעתי על מה שדיברתן, וגל אני ממש לא מבואס והיא חברה שלך."גל הרימה גבה ואמרה לו:"עידן מה עובר עלייך היא עשתה מעשה רע, אפילו נעזוב אותך בצד, אבל עידו הוא לא עשה לה שום דבר רע!" עידן העיף מבט אלייה וחזר לחבק אותי. הרגשתי שנעים לי ואני לא פוחדת שהוא מגן עליי. חייכתי חיוך לעברו והוא חייך בחזרה. גל אמרה:"עידן תעזוב אותה, אני לא חברה שלה יותר!" עידן התחיל לצעוק:"זה שאת לא חברה שלה זה אומר שלי אסור להיות ידיד שלה?!" גל נעלבה והתחילה פשוט ללכת מפה....