מבולבל מעל הראש

אני התחיל בידידה הכי טובה בעולם, הידידה הזאת תמיד מחבקת, מנשקת אותי ותמיד אוהבת,

אומרת לי שאני צריך לעמוד על שלי, אז אינה, אני עומד על שלי.

את יודעת, אני יושב פה מול המחשב, יושב וחושב מה לכתוב, ובסוף כותב על האדם הכי כפי, הכי יפה, והכי חמוד בעולם,

האדם שיש לו עיניים מיוחדות, עיניים שרואות מעבר למראה, שרואות מה עובר עליך, תמיד אבל תמיד מחבקת אותי,

ואני מריח את הריך של השער שלה, את הבושם שהיא שמה, כל בוקר... אני אוהב אותך, הכי בעולם אוהב אותך כמו לא יודע מה, 

אוהב אותך עד שאני מתפוצץ, אוהב אותך עד המוות אוהב אותך לתמיד.

אני יושב ורושם לך, מדמיין אותך לידי, מדמיין אותך פה איתי, מחבקת אותי חזק חזק, ואני מריח את השער היפה שלך, 

אז אי לאב לאב לאב יו.. יפה שלי אני פשוט מת עליך.

טוב ויש את " המבוגרת יותר", חחח...סתם.

היא מישהי יפה וחמודה, כבר לא ילדה צעירה אלה בת 20 בגילה, אבל עדין ילדה מתוקה.

שגם היא יודעת לראות מה עובר עליך תמיד, אין לי כל כך מה לומר עליך, כי אני לא יודע כל כך איך לתאר אותך, 

אז נשמה שלי, תשארי כמו שאת,

אי לאבבבבבב יו 3>

אנשים שאני מציע לכם שתמיד תהיו סובבים סביב אנשים כמוהם, אנשים שיודעים לדבר ולומר תמיד את מה שצריך לומר,

אז תסתכלו טוב טוב מי באמת החברים שלכם, אני מצאתי את שלי..