חייה של ברבי לאן?...

פוסט נחמד זה נכתב בעודי שומעת את השיר שהכי מרגיע אותי בעולם , אבל גם הכי מעציב אותי ..

Pink Floyd - Wish You Were Here

שיר שהשם שלו אומר הכל .. הלוואי והיית פה .

הגעגוע משחק אצלי תפקיד מאוד גדול , געגוע לאנשים , למקומות , לסיטואציה מסויימת או תקופה שחלפה .

אני כל כך מתגעגעת לחברים שלי , שהם עדיין חברים שלי אבל כבר לא כמו פעם . הם רחוקים יותר , התבגרנו מאז .. אבל עדיין עמוק בפנים נשארנו אותם ילדים הזויים .

חצי האי סיני חסר לי , כבר מלא זמן שלא נסעתי לשם . כל פעם שמישהו אומר חופש אני ישר זורקת לאוויר סיני . המקום הזה יקר לי כל כך .. כל הרגעים היותר יפים וזכורים לי מהילדות שלי קרו שם .

הסיטואציה הזו , של להיות עמוק עמוק בתוך החיבוק שלו , להרגיש הכי מוגנת בעולם . כמות האהבה שאדם מסוגל לבטא בעזרת הגוף שלו היא עצומה . והעוצמה שלה , עצומה עוד יותר . הוא כבר לא מגן עלי בחיבוק שלו , האהבה העצומה ההיא , שאף פעם לא באמת מומשה , מתבטאת עכשיו רק במבטים שחודרים עמוק לנשמה , כמו סכין חד .

התקופה הזו , של פעם . הכל היה תמים יותר , פשוט , רגוע . אז , כשלא כל דבר היה קשור לסקס , שכשהייתי מציצה בעיתון לא הייתי קוראת על שחיטויות וטבח באזרחים תמימים ולא כל טיול קצר בגינה היה מסתיים באונס אכזרי של ילדות קטנות . פעם היה שקט . 

עכשיו אני שומעת את הסוף המתוק של Led Zeppelin-Stairway to Heaven

לפני שאני אתחיל להיסחף בכתיבה שוב , חזרנו לפינק פלויד , הפעם : Pink Floyd-Hey You

לשאלתכם , הבגרות עברה בשלום .

"זה היה קל" חשבתי כשיצאתי מהכיתה "קל מידי" .

אני בדרך כלל פותרת רק 4 תרגילים מתוך 6 במבחנים . כזו אני , בורה לגמרי כשזה מגיע למספרים .

הפעם פתרתי את כל שאלות , מינוס כמה סעיפים .

הנושא החם - הבגרות נדחתה .

קורה , נדחתה אז נדחתה .. אני את שלי התחלתי רק ב19:30 .

השוותי תשובות עם המורה שלי אחרי הבחינה , 85 בערך .. ככה היא אמרה . סבבה , ציון מספק למדי . וזה עוד אחרי שנכשלתי כל השנה והמורה איכשהו הגישה אותי על 80 . :O

The Wall - Pink Floyd , מה יש לי מהם היום?!

אולי זה כי כבר מלא זמן לא שמעתי אותם , כי הם מעלים בי זכרונות נעימים , או סתם כי הם ממש טובים .

ואם כבר בצפר , שיעור פוטושופ זה השיעור האהוב עלי רשמית !!!

נושא השיעור היום : תרבות הפופ .

הפכנו את עצמנו למוטציות צבעוניות - גאוני!

*תמונות*