מקום טוב באמצע הדרך

*כבוד כבוד כבוד בזה הרגע ראיתם שלושה מהכפתורים שהכנתי כשעוד הייתה לי תוכנת עיצוב... אין הרבה כאלה*

אז סוף סוף הגיעה הפוסט שקייזרול חיכתה לו כל כך!

כן, היו כמה דברים חשובים לעשות, אבל הנה מצאתי את זמני לשבת ולכתוב פוסט על יומולדת לדבר הנהדר שנקרא קייזרול (או קייזר. או ליהי).

אז ככה:

בתגלית מדהימה גיליתי שלקייזר הייתה יומולדת, כי הגאונה הזאת בנתה על זה שאנשים יודעים מהפייסבוק (אבל תבינו - אני לא מכורה לפייסבוק. זה לא כל החיים שלי. [הטוויטר כן אבל נעזוב את זה כרגע] אני לא בודקת ימי הולדת בפייסבוק.)

בקיצור - בלונים, רק במזל היו לי בתיק.

מתנה - מה אתם רוצים ממני? לא ידעתי על היומולדת!

אבל מסיבה - אכן כן יכולתי ללכת (וזה לא דבר מאוד מובן מאליו!)

אז ככה - קייזרול חגגה את יום הולדתה ה-16 (זה היה ה-16 נכון? אני לא טועה...) בחוף הסירות והיה נורא כיף. קצת קר. אבל כיף.

מרכז הערב - פוסטר של הארי פוטר שקיבלתי כמובן!

סתם. לא. מרכז הערב הייתה ליהי. (חה! זאת הייתה הפיניאטה אבל נהיה נחמדים ונגיד שליהי).

אז כן. מרכז הערב שלנו - קייזר כמובן.

קייזר לבשה שמלה בצבע... טוב מה אני נראית לכם? אני לא מתעניינת בבגדים? אבל אני יודעת שהיא הייתה לבושה יפה.

טוב. נמשיך. אז היינו אני וקייזר ועוד כמה חברות טובות וכמה מהמשפחה של קייזר. ואכלנו... שנייה תנו לי להיזכר... אה כן! צ'יפס! טוב נו. אני אכלתי צ'יפס. אחרים אני לא יודעת. אה כן! ואכלתי במבה. במזלג כמובן, כי לא היה לי קיסם.

ודיבורים וכיופים וניסיונות שלי להביא את קייזר ואת אורקל ואת ליהי השנייה ואת נופי ואת מיכלית תאומתי החמודה לריקודים.

ואז הגיעה... תם תם תם תם תופים!

הפיניאטה! אכן כן אנשים - פיניאטה!

אז כמובן שהתחלנו לחבוט בפיניאטה בעיניים עצומות. וכמובן שאני היחידה שהצליחה לחבוט בעצמה עם המקל אבל אני מתביישת להזכיר את זה.

והיו כאלה שעושים איתם בועות סבון. כן - חזרנו לכיתה א' והתחלנו לעשות בועות סבון (תמונה שלי נהנית מבועות הסבון האלו בסוף הפוסט.)

והיו ממתקים. וקצת ריקודים, כשהצלחתי לגרור אנשים. ודיברים בעיקר. ופוסטר של הארי פוטר שנשמעה צווחה בכל פעם שהוא נעלם לי מהעין או בכל פעם שמישהו נגע בו. וריאיון עם הערפד אחר כך אצל קייזר בבית (אני כמובן הייתי בטוויטר כי אני כבר מכירה את הסרט...).

ומאוד מהנה. אכן כן. מאוד מהנה.

ועכשיו לחלק שכולכם [לא] חיכיתם לו!

תמונות (רק שלי לצערי, כי אין יל זכות להעלות של אחרות).

לפני המכה שהחטפתי לעצמי עם המקל.

טוב אנשים. השקעתי מזמני וכתבתי את הפוסט.

עכשיו - לילה טוב.