מקום טוב באמצע הדרך

בגלל הנטייה המופלאה שלי לעשות הכול באיחור גדול, אני נאלצת לשלב בין הפוסט המתוכנן על הארי פוטר (אהבת חיי) והיום הולדת של קייזר (או בשמה הנורמאלי - ליהי).

לפי התכנון שלי הפוסט על הארי פוטר אמור להיות ארוך, והפוסט על היומולדת אמור להיות... אולי טיפה פחות ארוך.

מהנחה זאת אני מסיקה שהפוסט יהיה ארוך.

אוי לי. לשבת ולכתוב פוסט ארוך.

טוב. נראה כבר כמה ארוך הוא יהיה כשנגמור לכתוב.

לפי הפוסט האחרון שלי, אמרתי שאני הולכת לראות את הארי פוטר ואוצרות המוות בקולנוע. אני לא זוכרת אם הזכרתי תאריך, אבל בהחלט עשיתי את זה. אני לא ממש זוכרת את התאריך בגלל - שכמו שאמרתי - יש לי נטייה לדחות דברים, ואני פשוט לא זוכרת. אבל ראיתי את זה. זה בטוח. לפני יותר משבוע.

מי שמכיר אותי - ואפילו לא צריך להכיר אותי טוב בשביל זה - יודע שיש לי שתי אהבות בחיים: מקפליי (הנסגדים הללו) והארי פוטר (אובססיית חיי הבלתי מעורערת!)

בבקשה לקהל קוראיי (המצומצם ביותר), אתם מוזמנים (ואף מתבקשים) לשאול אותי שאלות על הארי פוטר, כי אני חוששת שאין לי שום דרך אחרת לחלוק את הידע הנרחב שלי על נושא מרתק זה. לצערי כל חברותיי כבר מאסו במידע הבלתי פוסק על הארי פוטר.

ולכן! האם אתם רוצים לדעת באיזה עמוד מופיע איזה משפט? על מה מדבר איזה פרק? עלילת אחד הספרים? המילים המדוייקות בהם מתחיל הסרט הראשון? המילים המדוייקות של הסיפור "מעשה בשלושה אחים"? ועוד ועוד ועוד! הנכם מוזמנים לשאול.

וואו אני נואשת לשאלות.

אז כן. חזרה לנושא.

הארי פוטר ואוצרות המוות.

אני חייבת להגיד - הפתיעו אותי לטובה. מאוד לטובה!

לשם מתן פרופורציות לחוות דעתי על הסרטים:

הסרט הראשון - מושלם. נצמד לספר כמו גלד לפצע! הכי טוב בסדרה!

הסרט השני - מעולה. גם נצמד לספר בצורה מרשימה. לא כמו הראשון, אבל עדיין. סביר ביותר.

הסרט השלישי - נה. בקושי נצמד לעלילה. המון קטעים חסרים שלדעתי היו צריכים להיות בסרט. אבל עדיין. נחמד.

הסרט הרביעי - במאי יקר, במאי חביב. מה נסגר איתך? מה קרה לעלילה של הספר? איפה היא? כי אני לא מצליחה לראות אותה! עושה רושם שהבמאי לא הצליח לקלוט את הספר.

הסרט החמישי - נצמד לספר ברמה סבירה. אבל משעמם ברמות מפחידות. ואמברידג' בכלל לא דומה לתיאור שלה - מכשפה קרפדית ושמנה.

הסרט השישי - רואים מה כתוב בארבע? עכשיו קחו את זה, ותכפילו פי שבע. זה מה שאני חושבת על הסרט הזה. גרוע. עלוב. מה קרה לספר? איפה הוא נכנס כאן?

הסרט השביעי - מדהים! כאן הם מאוד הפתיעו אותי, ונצמדו לספר (כמעט מילה במילה!). כמה דברים שלא אהבתי: הכניסה של דובי לסיפור בשלב כל כך מוקדם, הארי לא נחמד לקריצ'ר ולכן אין כל הקטע שכל כך אהבתי בספר שבו קריצ'ר נהייה גמדון בית למופת, הסיפור שאותו הרמיוני מספרת נקרא בשפה יומיומית בניגוד לספר שמספר אותו בשפה גבוהה, כשהארי פותח את הקמע הוא משתמש במשפט שלם בלחשננית במקום במילה "היפתח" הרגילה מהסרט השני (שמבוטאת כך: השששששח'ההההסססססההה! - הצלחתם לקלוט?), סיום החלק הראשון (שלפניו אמורים לבוא עוד כמה קטעים חשובים), למרות שאני מסכימה שהיה נכון לסיים במתח כזה את הסרט הראשון.

ולכן! לסיכום מחשבותיי על הסרט:

מדהים. נפלא. אהבתי מאוד. בעיקר את התמונה הבאה:

המבט על הפנים שלה. כל כך תמים. כל כך כואב. כל כך עצוב.

כל כך שמחתי לראות את התמונה הזאת הרבה זמן על המסך.

אני מאוהבת בה.

בכלל אני אוהבת את אמה ווטסון. היא מדהימה לדעתי!

בקיצור - סרט מדהים.

לא יכולה לחכות ליולי 2011 שבו יגיע החלק השני.

מי יודע. אני כנראה אדע את כל העלילה לפני שאני אגיע לקולנוע.

ובגלל שבאמת אין לי עוד זמן, אני נאלצת לדחות בכמה ימים את הפוסט על היומולדת של קייזרץ

ליהי? את סולחת לי, נכון?