ביום ראשון (10/10/2010) נערך בבית הספר שלי יריד התנדבויות.
אני לא חושבת שיש צורך להסביר מה זה. גם אם אין את זה בבתי ספר אחרים, או שקוראים להתנדבויות מחוייבות אישית או כל דבר אחר - יריד התנדבויות הוא בדיוק כמו שהוא נשמע: מקום מלא שולחנות של קבוצות התנדבות שמגייסות מתנדבים חדשים.
בית הספר שלי ניחן ביכולת להפעיל הרבה מאוד קבוצות התנדבות שונות, למרות מספר התלמידים המועט (800 תלמידים).
אני חושבת שביריד היו 11 קבוצות:
מועדונית - ילדי תיכון שמתנדבים פעם בשבוע להישאר לשיעורים 7-10 ולחזור הביתה בערך בחמש וחצי, ובזמן הזה להיות עם אנשים שסובלים מתסמונת דאון. אני התנדבתי בזה בשנה שעברה, והשנה אין לי הרבה זמן, אז אני אלך רק לפעמים.
אוהבים בע"ח - קבוצה שהקמנו שנה שעברה ואני מתנדבת בה גם היום, שבמסגרתה בנינו כלוב תרפי (כלוב ליטוף) והשנה אנחנו בתהליכי בניה של כלוב טיפולי (נביא חיות פצועות וכשהן יהיו בריאות נחזיר אותן לטבע. במקרה שאי אפשר להחזיר לטבע נשלח אותן לפינת חי).
מד"א - אין צחורך להסביר, נכון?
משטרה - כנ"ל
שירותי כיבוי אש והצלה - פשוט מאוד, מכבי אש.
צופי ים - למען האמת אני לא יודעת מה יש שם כי אני לא מעתניינת בזה כל כך.
מנהיגות ירוקה - קבוצה שתפקידה להגביר בבית הספר את המודעות לאיכות הסביבה, בין אם זה בעזרת הטפות (לא קורה הרבה) או בעזרת משחקים ופעילויות.
לתת - ארגון לתת שאני מניחה שכולם מכירים. אם מישהו לא מכיר הוא מוזמן לשאול בתגובות.
חונכות י"ב - תלמידי י"ב שיושבים עם תלמידים צעירים יותר ועוזרים להם בשיעורים שהם לא מבינים (לרוב מתמטיקה).
חונכות אישית / העברת זמן עם קשישים - אני באמת לא יודעת אם זאת אותה הקבוצה או שתי קבוצות שונות. מעבירים שעה בשבוע עם קשישים (יכול להיות שגם עם ילדים קטנים, אני לא בטוחה).
אמנסטי - מה שבאמת חשוב לי בפוסט הזה. אמנסטי הוא אירגון מתנדבים בין-לאומי א-פוליטי ובלתי תלוי, הפועל למניעת הפרת זכויות אדם חמורות ברחבי העולם. באמנסטי אינטרנשיונל חברים כשלושה מיליון מתנדבים ביותר ממאה וחמישים מדינות. (התיאור לקוח מהאתר הרשמי של אמנסטי ישראל - קישור בהמשך).
מי שלא הבין את ההסבר:
אמנסטי הוא אירגון עולמי שלא קשור בפוליטיקה (וזה חשוב לציון!) שפועל רבות בלחימה בהפרת זכויות אדם בעולם.
אני אישית התוודעתי לאירגון דרך קבוצת ההתנדבות בבית הספר בשנה שעברה, כשהם החתימו אותנו על עצומה בפרוייקט שנקרא Shell-hell שפרטים עליו ניתן למצוא באתר שהקישור שלו יגיע בסוף הפוסט.
השנה הייתי בטוחה שאני אתנדב לאמנסטי (זה פועל בבית הספר שלנו כקבוצה בית-ספרית), אבל רצה הגורל שבחרתי ללמוד כל כך הרבה השנה, שאין לי זמן להתנדב. אני בקושי מוצאת זמן לבע"ח.
עד עכשיו זאת הייתה הקדמה לפוסט ולנושא העיקרי שאני רוצה לדבר עליו.
אחרי יריד ההתנדבויות הייתי בכיתה והילדה שישבה על ידי הניחה על השולחן שלה סטיקר שכתוב עליו את המילים "אדם לאדם אדם".
חלקכת בטח מכירים את הביטוי בצורה קצת שונה מכמה סרטים (אני אישית הכרתי אותו עד יום ראשון כ"זאב לזאב זאב" או כ"כריש לכריש כריש"). הכוונה של זה - נשארת אותו דבר.
יש בכלל צורך להסביר את הכוונה? אני חושבת שמי שלא הבין אותה ישר - יבין אותה אם הוא יקדיש דקה למחשבה על המשפט.
אבל אני אסביר בכל מקרה. איך? אני אפרק את המשפט לשלושה חלקים:
אדם: האדם הראשון אומר את המשמעות הפיזית של המילה. אדם. בני אדם. אנשים. האנשים שאליהם פונים (במקרה הזה, עליהם מדברים).
לאדם: פשוט מאוד - המקבל. הראשון הוא הנותן, השני המקבל.
אדם: האדם השני מייצג את ההתנהגות. תתנהג לאחרים כאל בני אדם. כי הם כאלה. הם לא חיות. הם לא חפצים. הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך.
אז הכוונה של הביטוי - אנשים צריכים להתנהג לאנשים אחרים כמו אל אנשים.
בואו תנסו משהו.
מחר, כשאתם יוצאים מהבית לבית ספר, לעבודה או לכל מקום אחר - תסתכלו מסביבכם.
תפותעו כמה קל יהיה לכם לראות מישהו שלא מתנהגים אליו כמו שצריך.
זה לא חייב להיות משהו גדול. זה יכול להיות קבוצת ילדים (או ילד אחד. קבוצה יותר נפוץ) שמציקה לילד אחר. זה יכול להיות אנשים שמקללים. זה יכול להיות הרבה דברים.
ואחר כך תחשבו - אתם מתנהגים ככה?
ואם כן - למה? אתם רוצים שככה יתנהגו אליכם?*
אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי בפוסט הזה. אני מקווה שמישהו קרא את זה.
תחשבו איך אתם מתנהגים - אם ככה צריך להנהג לבני אדם ששווים אליכם.
כי כל בני האדם נולדו שווים. ובישראל - לא אמורה להיות אפליה.
*אני מודה שאחרי שהכרתי את אמנסטי והתחלתי לחשוב על זה, הבנתי שגם אני לא בסדר. גם אני התנהגתי לכמה אנשים כאילו הם שווים פחות ממני. ואני מודה שיש כמה שעדיין קשה לי להנהג אליהם כאל שווים.
אפשר למצוא את ההוכחה בפוסט הקודם וברשימות, כשכתבתי את דעתי הנחרצת בנוגע לפרחות, פקאצות וערסים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הילדה מאחורי הכינוי המטומטם
