ביום בהיר לפני כמעט חמש שנים, פגשתי בחבר מאוד טוב לחיים.
כן כן, ניחשתם נכון! זהו ישראבלוג האהוב שלנו.
בואו אני אספר לכם את סיפור האהבה שלי ושל ישראבלוג - סיפור אהבה יפהפה על זוג שחווה עליות ומורדות-
לא. עזבו. בואו פשוט נגיד שבחודש אוקטובר 2005 הכרתי את ישראבלוג ומישהי פתחה לי עיר וירטואלית ועזרה לי לנהל אותה.
מדהים כמה שעברתי פה מאז.
הספקתי לפתוח ולסגור (ולפעמים גם לא לסגור אלא פשוט לנטוש) יותר משלושים בלוגים!
היו תקופות שפרשתי קצת מישרא כי היו כל מיני משחקי מחשב שהייתי צריכה לבחור ביניהם ולבין ישרא, אבל בסוף תמיד חזרתי לכאן.
לפני כמה ימים הקפאתי את הבלוג סיפורים שלי (שממש חבל לי כי קיוויתי להגיע איתו לשנה...) אבל אני כנראה אחזיר אותו מתי שהוא.
רשימה קטנה של סוגי הבלוגים שהיו לי:
ערים וירטואליות
בלוגי תמונות
בלוגי עזרים
בלוגי עיצובים
בלוגי ביקורת
בלוגי המלצות
בלוגי סיפורים
בלוגי מידע (למרות שהם היו פשוט בלוגים פרטיים שקיבצתי בהם מידע)
ובלוג אישי אחד (היה לי עוד אחד אבל פשוט מחקתי אותו לגמרי ופתחתי את זה במקום, אז אני לא מחשיבה אותו)
בחמש שנים האלה שבהן היו לי המון בלוגים מכל הסוגים שיש ברשימה למעלה, למדתי כמה דברים על ישראבלוג, שעכשיו אני רוצה לחלוק איתכם.
אז בואו ותקראו את ההבנות של ילדה-גאונה-מוזרה-מטומטמת-חסרת-חוש-הומור על האתר שכולנו אוהבים שנקרא ישראבלוג.
תגובות נאצה תמיד באות מ"ללא שם", ואם הן באות ממשתמש עם כינוי שאפשר להגיע דרכו לבלוג, הבלוגר יחטוף מהרבה מהקוראים בבלוג שהוא הגיב בו נאצה.
רוב הבלוגרים לא מספרים לאנשים שמכירים אותם במציאות על הבלוגים שלהם במטרה להשאיר אותם חסויים ומקום שאתה יכול לכתוב בו הכול.
אם אתה מכיר מישהו דרך ישראבלוג ואתם מתחילים לדבר ומתחברים, רוב הסיכויים שהוא יהיה חשוב לך יותר מכמה מהחברים שלך במציאות.
כשיש לך בלוג בנושא מסוים (אלא אם כן זה עיצובים/ביקורת), רוב הקוראים שלך ורוב אלה שאתה קורא אצלם אלה בלוגרים שהבלוג שלהם הוא באותו נושא כמו שלך/שיש להם בלוג באותו נושא כמו שלך.
99.9% מהבלוגרים רוצם להופיע בעמוד הראשי, וה-0.1% לא מודעים לזה שהם יכולים להופיע בו.
אתה אף פעם לא צריך להתנצל על משהו שכתבת בבלוג שלך! זה הבלוג שלך ומותר לך לעשות בו מה שאתה רוצה!
אתה תמיד חושב שאתה הבן אדם היחיד עם מוזרות כל שהיא בעולם, כותב על זה בבלוג ומגלה שיש לך עוד חמלא קוראים עם המוזרות הזאת.
כדי שבלוג יהיה טוב לא חייב להיות לו עיצוב מושקע ומדהים. הוא צריך תוכן נורמאלי.
בלוגים שכל העיצוב שלהם הוא תכלת/סגול/ורוד אלה בלוגים שמפעילים אצלי את מערכת ההקאה.
השילוב של הצבעים ירוק-שנוטה-לכחול-אבל-לא-טורקיז עם לבן זה שילוב של בית חולים.
רשימות בשני צידי הבלוג זה דבר מעצבן.
בלוגים צרים הם הכי טובים, אבל אין לי כוח לשנות את הרשימות כדי שיתאימו לבלוג צר.
בלוגים דכאוניים שמתלוננים בהם על כל דבר בחיים אלה בלוגים מעניינים שלרוב אתה יכול להזדהות איתם.
אופטימיות היא דבר שחסר למרבית הקוראים/כותבים בישרא.
אתה יכול למצוא פוסט שמדבר על אהבה כל כך מסובכת שאתה לא מבין מי יכול להתמודד איתה ואז אתה קולט שילדה בת 10 כתבה את זה.
אתה תמיד יותר מצחיק על הנייר (או במקרה הזה כשאתה כותב משהו בפוסט) מאשר בחיים האמיתיים.
אתה תמיד תמצא אנשים שיכולים להזדהות איתך.
אתה יכול יום אחד לחזור אל אחד הפוסטים הראשונים שלך בבלוג ולגות שאנשים הגיבו לך בו חודשים אחרי שהוא פורסם.
בלוגים שההתאמת שלהם כוללת בתוכה את הצבע הכחול הם בדרך כלל היותר מצחיקים (לא כל אלה עם צבע כחול, רק אלה עם צבע כחול שמתיימרים להיות מצחיקים).
בלוגים שכל ההתאמת צבעים שלהם היא לבן - הרבה פעמים הם הבלוגים הכי שווים קריאה.
בלוגים שכל ההתאמת צבעים שלהם היא שחור - אתה קורא הרבה פעמים מתוך סקרנות ומגלה שבזבזת את הזמן שלך.
בכל פעם שאתה רואה תמונות "נדירות" לעיצובים באיזה שהוא בלוג אתה מגלה שכבר ראית אותן לפחות בחמישה בלוגים אחרים.
אם לא שמעת על הבלוגים: לשכב עם יואב, הסודות של ויקטוריה והבלוג של סניה אתה הבלוגר הכי מוזר בישרא.
יש מלא בלוגים שמייצרים כפתורים בלי סוף - למרות שאין באמת מה לעשות איתם.
התגובה: "בלוג יפה מוזמן לשלי" היא אחת התגובות שהכי מרגיזות בלוגרים.
אם אתה רוצה שאנשים ייכנסו לבלוג שלך - תיכנס לאחרים, תקרא אצלם ותגיב תגובות נורמאליות כדי שהם יסתקרנו לגביך.
העתקת העיצוב ממישהו - פשע בלתי נסלח! (גם אם העיצוב הוא התמונה הכי נפוצה שקיימת בתור כותרת וכל השאר לבן).
פוטושופ מתקבל הרבה יותר בברכה מפיינטשופ.
קישורים להורדת שנמצאים בבלוג כל שהוא כבר יותר מחצי שנה - כנראה לא עובדים.
הצלמים בישרא (כל אותם בלוגי תמונות) הם אנשים ממש מוכשרים! (מה שמוביל אותי לעובדה הבאה...)
אני לעולם לא אהיה כמוהם! (מה שמוביל אותי לעובדה הבאה...)
אתה לא צריך להיות כמו מישהו אחר. אתה צריך להיות עצמך שכולם חושבים שהוא מוזר וככה אתה הרבה יותר מעניין מאשר בדרך אחרת.
פרחות+ערסים+פקאצות+ערסים, פרחות ופקאצות בהכחשה - החוצה! לא רוצים אתכם כאן!
כל בלוגי הבנות זהים. אז נכון שיש כאלה שהמנהלות של הבלוג ממש יושבות ומשקיעות בו זמן בכתיבה - אבל כל מה שכתוב בבלוגים האלה זה תמיד אותו הדבר על אותו הנושא.
אל תשמיץ את כמעט מלאכים בישראבלוג או שחבורת מעריצות מטורפות תתנפל עליך (הן עצמן לא מפחידות... אתה פשוט תמות בגלל שתצחק יותר מדי מהתגובות הזועמות המוזרות שלהן)
כל בת שכותבת סיפור על ערפדים אוהבת דמדומים. כל הסיפורים מזכירים את דמדומים. אף אחת מהן לא מוכנת להודות בזה.
הבלוג שלך הוא המקום להיות הכי עצמך בדרך שאתה בוחר בה בלי שיבקרו אותך. ואם כן מבקרים אותך - שים זין.
אף פעם על תשפוט נערה בהסתמך על הבלוג שלה (מכירים את השלטון הקטן והנפוץ הזה בישרא? כן. גם אני מכירה אותו.)
אף פעם אל תעשה יותר מדי מנויים בבלוגים אחרים - התיבה במייל תהיה מוצפת.
תפתח את כל הבלוגים שלך על אותו חשבון אימייל, ותדאג להישאר עם האימייל הזה. כל פעם שתשכח סיסמא תמצא אותה מהר.
אף פעם אל תציע עזרה אלא אם כן יש לך הרבה כוח וסבלנות! ילדים בישרא יכולים להיות כל כך מוגבלים שכלית שזה יכאב לך.
אף פעם אל תתווכח עם בלוגר ציני: סיבה ראשונה - כולם תמיד בצד שלו. סיבה שנייה - הוא תמיד ינצח.
אין שום דבר מועיל ב"שרביט" הזה שעובר מבלוג לבלוג, אבל אתה בכל זאת מעביר אותו הלאה.
בנות בנות 10 שמנסות לכתוב את מסקנותיהן על החיים ממש מעצבנות.
ליכרו בשגיעות קטיו זה ממש מאצבן! (אלא שלא הבינו: לקרוא בשגיאות כתיב זה ממש מעצבן, מה שמוביל אותי ל...)
אם אתם לא יודעים לכתוב בלי מאה שגיאות כתיב בפוסט, אל תכתבו!
אפשר למצוא בלוג על כל נושא שרק תרצו, אבל התיבת חיפוש של ישרא היא ממש לא יעילה.
אם טרחתם לקרוא משהו ולבזבז עליו כמה דקות מחייכם, תגיבו עליו. כמו במקרה הזה.
וואו. הייתי בטוחה שיהיה הרבה יותר קשה למצוא 50 דברים שלמדתי על ישרא, אבל זה היה הרבה יותר פשוט ממש שציפיתי.
הנה הסתיים לו הפוסט הקטן והלא יעיל שלי.
כמו תמיד - אם כבר הקדשתם כמה דקות כדי לקרוא את זה, התגיבו? *פאפי פייס*
החלטתי כל פעם שאני שמה שיר בסוף פוסט (שזה הולך להיות כמעט תמיד אלא אם כן אני אשים סרטון אחר) אני אשים מתחתיו את המילים של השיר.
והשיר שלנו להיום: Crying של הלהקה הנסגדת Aerosmith
שיהיה לכולם חג סוכות שמח, בהנחה שאני לא אעשה פוסט עד אז 3>
Cryin' / Aerosmith
There was a time When I was so brokenhearted Love wasn't much of a friend of mine The tables have turned - yeah 'Cause me and them ways have parted That kinda love was the killing kind (so listen)
All I want is someone I can't resist I know - all I - need to know By the way that I got kissed
I was Crying when I met you Now I'm trying to forget you Your love is sweet misery I was Crying just to get you Now I'm dying 'cause I let you Do what you do down on me
Now there's not even breathing room Between pleasure and pain Yeah you cry when we're making love Must be one and the same
It's down on me Yeah, I got to tell you one thing It's been on my mind, girl I gotta say We're partners in crime You got that certain something What you do to me takes my breath away
Now the word out on the street Is the devil's in your kiss If our love goes up in flames It's a fire I can't resist
I was Crying when I met you Now I'm trying to forget you Your love is sweet misery I was Crying just to get you Now I'm dying 'cause I let you Do what you do to me
'Cause what you got inside Ain't where your love should stay Yeah, our love, sweet love, ain't love 'Till you give your heart away
I was Crying when I met you Now I'm trying to forget you Your love is sweet misery I was Crying just to get you Now I'm DYYYIIIIINNNN' to let you Do what you do, what you do down on me Baby, baby, baby
(musical solo)
I was Crying when I met you Now I'm trying to forget you Your love is sweet misery I was Crying when I met you Now I'm dying 'cause I let you Do what you do down to, down to, down to
I was crying when I met you Now I'm trying to forget you Your love is sweet misery