לא יודעת , אני שוב מבולבלת .
היומולדת זה ממש מוזר
כל מה שקרה בזמן האחרון , הכל מתערבב ואני לא מצליחה למצוא את עצמי פה
זה לא המקום שאני אמורה להיות בו , אני לא שווה את השטויות האלה.
אני לא שווה את זה שאנשים ינפנפו אותי, שאנשים יתנשאו מעליי. אני כל כך הרבה יותר מזה.
וכל כך נמאס לי, למה היא לא מבינה.. אני כבר לא יודעת מה לעשות איתה ואני באמת..מתייאשת
כל הדיבורים האלה על אהבה.. אלוהים איך הייתי כל כך תמימה חשבתי שזה יבוא לי כל כך בקלות
בסוף אני מוצאת את עצמי עם אידיוט , פשוט מפגר לגמרי , ביער , רוצה לעוף הביתה ושהוא יעוף לי מהעיניים.
ברצינות , לא מגיע לי שקצת יאהבו אותי ?
קצת תשומת לב. אני גם פה
אני כל הזמן עשיתי בשביל אחרים. מה איתי?
זאת הרגשה נוראית.
אני מרגישה אנוכית , מצד אחד
ומצד שני.. אני יודעת שזה צורך. אני צריכה אהבה. צריכה חום
ואין לי אף אחד.
אין ספק, החיים פשוטים יותר בעיניים עצומות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
