עוד מעט אני יוצאת למקום מאוד מאוד חשוב, אז אל תצפו לניתוחי מצבי חיים או פילוסופיות והברקות איינשטניות, אין לי תחת לזה וגם מעולם לא היה לי.
אז הכניסיני תחת כנפך, הקיץ גווע, איך, ציפורת, גבעולי אשתקד.
אני משערת, ולדעתי אני גם לא טועה, שאני בין הצדיקים היחידים בסדום שקראו את הספר "ציפורים מתות בסתר". ובכן, נחשו על מה מדברת העלילה?
אבי אמר: ציפורים הולכות ומסתתרות ואז מתאבדות.
יוסי אמר: ציפור מזוכיסטית עולה על עץ קוצני, משפדת את עצמה על אחד הקוצים בשביל לצפצף.
אנדריי אמר: נו אין לי כוח נעמה.
אסי אמר: כמה אפשר לקרוא את הספר הזה.
אמא אמרה: אויייייייי זה ספר מדהים.
אמא של עידן אמרה: ראית את הסרט???
שירן אמרה: טוב שהסרט הזה לא מתפרק.
כן. מספיק.
טוב, אז בעיקרון הספר מתבסס על אגדה קלטית עתיקה שמספרת על ציפור שיר, הכי נפלאה שקיימת, שמהרגע שהיא עוזבת את הקן היא עפה ותרה אחרי סוג של עץ קוצני במיוחד, ולא נחה עד שהיא מוצאת אותו. כשהיא מגיעה אליו, היא מחפשת את הקוץ הכי קשה וגדול, ונצמדת אליו תוך כדי שהיא שרה את שירתה האחרונה, היפה יותר מכל שירה אחרת שהיא שרה אי פעם. עד שהיא מתה.
את בני האדם משלו לאגדה הזאת, והספר בעצם מתאר חיי בני אדם.
אחרי שסיימתי לקרוא את הספר השמן הזה, תיארתי לאבי בכמה משפטים קצרים את העלילה:
ציפור בודדה טסה וטסה עד שהיא מוצאת מקום מבודד, קוברת את עצמה איפשהו בסתר ומתה. שאר הציפורים החברות שלה באות לחפש אותה, ואז הן מוצאות אותה, וציפור אחת אומרת: אוקיי עכשיו כולם מתחלקים לקבוצות, 'חת 'שתיים 'לוש, כל אחת תופסת כיוון שונה ומסתתרת ובשריקה שלי מתים. צאו!
